מסקנה דומה עולה גם מהדיון שהתקיים בוועדת הכספים ביחס לתיקון, שם נאמר כדלקמן:
"פה אנחנו מתקנים פטור שקיים היום בחוק ניירות ערך, שלא היה ברור למה הוא מתייחס בדיוק. היו פרשנויות שונות, על אף שהרשות כבר הוציאה עמדת סגל שמפרשת, ופה אנחנו רוצים לתת לה מעמד בתוך החוק. הפסקה שקיימת היום באמת מוגבלת להצעות ספציפיות כמו של מפרק, כונס נכסים ודברים כאלה, ופרסום כללי, שהוא עדיין לא בגדר הצעה ומכירה של ניירות ערך, הוא באמת רק משהו מאוד-מאוד כללי, אין בו נתונים כספיים ופרטים, ורק אותו מותר לעשות בשלב הזה שהוא לא תשקיף" (פרוטוקול מס' 195 מישיבת ועדת הכספים, מיום 14.12.2015).
המסקנה לפיה מדובר בתיקון מבהיר, עולה גם מהכרעת דין של השופט ח' כבוב בת"פ (ת"א) 52446-06-16 מדינת ישראל נ' ברמלי [פורסם בנבו] (13.10.2020, ור' גם וסרמן ומזר-לייסט, בעמ' 204).
84. מסקנה זו נלמדת גם מקריאת הסעיף לאור לשונו של החריג הקבוע בסעיף 15א(א)(1). סעיף 15א(א)(1) קובע כי הצעה או מכירה של ניירות ערך ל-35 משקיעים או פחות אינה טעונה פרסום תשקיף (ר' תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (פרטים לעניין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000). היינו, חובת פרסום התשקיף חלה לא רק במכירה ליותר מ-35 רוכשים אלא גם בהצעה של ליותר מ-35 ניצעים. פרשנות לפיה ניתן לפנות לציבור הרחב בהצעה לרכוש ניירות ערך - כל עוד הרכישה עצמה תוגבל ל-35 משקיעים, מאיינת למעשה את האיסור על ביצוע הצעה (ולא רק מכירה), ליותר מ-35 משקיעים ואינה מוסיפה עליו.
לכן, הפרשנות העולה בקנה אחד עם יתר הוראות החוק, היא כי התיקון לסעיף 15א(א)(4), נועד להבהיר כי כאשר ניירות ערך מוצעים או נמכרים למספר משקיעים הנמוך מ-35, באופן הפוטר מחובת התשקיף בהתאם לחריג הקבוע בס"ק (1), ניתן לפרסם פרסום כללי לציבור הרחב בדבר הכוונה לעשות כן. ס"ק (1) מתיר להציע ולמכור ללא תשקיף למספר משקיעים הנמוך מ-35. אלמלא ס"ק (4) לא ניתן היה לפרסם באופן רחב לציבור, גם אם בסופו של דבר היו ההצעה והמכירה למספר משקיעים הנמוך מ-35. ס"ק (4) נועד להתיר את הפרסום – שאינו עולה לכדי הצעה – למספר רב של משקיעים, אך זאת בתנאי שההצעה והמכירה לאחר הפרסום יהיו ל-35 משקיעים לכל היותר. כדי שתישמר ההבחנה בין פרסום שאינו עולה לכדי הצעה לבין הצעה, צריך הפרסום להיות כללי. את התנאי הזה נועד התיקון להבהיר.
85. פרשנות תכליתית - גם פרשנות תכליתית של סעיף 15א(א)(4) מביאה לאותה מסקנה. כאמור לעיל, התשקיף מבטיח לציבור המשקיעים שהמידע שאותו הוא יקבל יהיה מידע שלם ולא מטעה, באופן שיאפשר לו לבצע החלטה מושכלת בנוגע להשקעתו. בעניין קדם עמד בית המשפט העליון על ההצדקה להחרגה של מכירה לפחות מ-35 משקיעים מתחולת החוק בהתאם לתכליתו. בית המשפט ציין שם כי החריג "משתמש בכמות המשקיעים המצומצמת כאינדיקציה למקרים בהם אין חשש מפערי כוחות בין הצדדים; זאת מתוך הנחה שפערי הכוחות אינם גדולים בעסקאות מול מספר מצומצם של משקיעים, ומתאפשר בהן משא-ומתן הוגן".