--- סוף עמוד 18 ---
במובהק היורד במידה רבה לשרשה של הדמוקרטיה" (עניין המרכז האקדמי, פסקה י"ח לפסק דינו של המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין).
21. הוראת השעה נושא דיון זה שינתה סדרי בראשית במארג הוראות חוק-יסוד: הכנסת וחוק יסוד: משק המדינה, הנוגעות לתקציב המדינה. סעיף 1 להוראת השעה תיקן את סעיף 36א(ב) לחוק-יסוד: הכנסת, ודחה את המועד אשר לאחריו תתפזר הכנסת בהעדר אישור תקציב. סעיף 2 להוראת השעה תיקן את סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה ועיגן במסגרתו תוספת כספית המגדילה את תקרת התקציב ההמשכי. העתירות שלפנינו מעלות, אפוא, שאלות נכבדות באשר לאופן ניהול תקציב המדינה, וחשוב מכך – הן מעלות שאלות נכבדות באשר למעמדם של חוקי היסוד בשיטת המשפט שלנו ולכיבוד ההוראות שנקבעו בהם.
כבר לפני חצי יובל נמתחה ביקורת על תדירות התיקונים שנעשים בחוקי-היסוד, וצוין כי הדבר "נעשה לעתים קרובות מדי בחופזה וללא תשומת-הלב וההקפדה הראויות לניסוח פרקים בחוקה" (אריאל בנדור "פגמים בחקיקת חוקי-היסוד" משפט וממשל ב 443, 445 (התשנ"ה) (להלן: פגמים בחקיקת חוקי-היסוד)). אך, השחיקה הנמשכת במעמדם של חוקי היסוד רק הולכת ומתעצמת בשנים האחרונות, עד כדי כך שבתקופת כהונתה הקצרה של הכנסת ה-23 – כתשעה חודשים בסך הכל – תוקנו חוקי היסוד 13 פעמים בדרך של הוראת שעה. לשם השוואה, במהלך תקופת כהונתן של הכנסת השלישית, בה נחקק התיקון החוקתי הזמני הראשון, ועד לתקופת כהונתה של הכנסת ה-17 – פרק זמן כולל של 51 שנים – נערכו 5 תיקונים בלבד בחוקי היסוד בדרך של הוראת שעה (Nadav Dishon, Temporary Constitutional Amendments as a Means to Undermine the Democratic Order: Insights from the Israeli Experience, 51(3) ISR. L. REV. 389, 413 (2018) (להלן: דישון)). תיקונים אלו התאפיינו לרוב בנסיבות חריגות ביותר והשימוש בהם נעשה במשורה (שם, בעמ' 403-400). ברם, מאז תחילת כהונתה של הכנסת ה-18, עולה כי השימוש בהוראות שעה לצורך תיקון חוקי-יסוד גבר לאין שיעור (שם, בעמ' 413-412). לצערנו, המציאות מלמדת כי חוקי היסוד המשטריים, ובראשם מארג הוראות החוק הנוגעות לתקציב המדינה, חשוף במיוחד לשינויים הנערכים בהם השכם וערב, לרוב כהוראות שעה זמניות ובתחולה מידית, כבר בימיה של הכנסת המכהנת. כך, 8 מתוך 13 התיקונים בחוקי היסוד שנערכו בימיה של הכנסת ה-23 על דרך של הוראת שעה, נערכו בחוק יסוד: משק המדינה.