27. זאת ועוד – במהלך הדיונים בעתירות התברר כי התוספת הכספית לא נועדה להתמודד באופן ישיר עם משבר הקורונה וכי לצורך זה נוספו בתיקוני חקיקה נפרדים תקציבים ייעודיים. למעשה, ביחס לתוספת הכספית הובהר כי מדובר במרכיב כספי שיהיה נתון לשיקול דעתה של הממשלה וישמש, בין היתר, לכספי תמיכות ולכספים קואליציוניים. זאת למרות שסעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה קובע, כאמור, סדר עדיפויות מפורש להקצאת כספי התקציב ההמשכי, וכספי תמיכות וכספים קואליציוניים אינם נכללים בו. במילים אחרות – מצד אחד, לא הועבר חוק תקציב שנתי בכנסת בשל קשיים פוליטיים; ומצד שני, הממשלה לא הסתפקה בקיום "התחייבויות הכרחיות" בלבד כנדרש לפי מנגנון התקציב ההמשכי, ועשתה שימוש בכוחה בכנסת על מנת לאפשר לה להוציא כספים לצורך קידום יעדים אחרים, שאינם בגדר התחייבויות הכרחיות כאלה. מכיוון שההצדקה לאימוץ הסדר זה לא הייתה נעוצה במשבר הקורונה, לפחות לא באופן ישיר, לא ניתן לשלול את האפשרות
--- סוף עמוד 23 ---
שהתנהלות מעין זו תחזור על עצמה. זאת, בין היתר, בהינתן המשבר הפוליטי העמוק שבו אנו שרויים עדיין, לאחר מערכת בחירות נוספת, רביעית במספר. למעשה, ימים ספורים לאחר התפזרות הכנסת אושר ביום 29.12.2020 תיקון מס' 11 לחוק יסוד: משק המדינה, שכבר נזכר לעיל, ובו נוסף סכום בסך של 52.3 מיליארד ש"ח לתקרת התקציב ההמשכי. השימוש בתוספת כספית זו מותנה באישור הממשלה, ואישורה של ועדת הכספים נדרש רק מקום שבו בוצע שינוי העולה על 10% מאחד הסכומים שהוקצו בו למטרות המפורטות בתיקון. תיקון מס' 11, בשונה מענייננו, אכן מפרט, אם כי באופן תמציתי ביותר, את המטרות הכלליות והשימושים שעבורם נועדה התוספת ("בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון הפנים", "מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים", "עידוד תעסוקה" ועוד), וקושר אותה להתמודדות עם משבר הקורונה. עם זאת, נראה כי החשש מהישנותן של "תוספות כספיות" שונות החורגות ממסגרת התקציב ההמשכי מתממש גם כאן, והדבר מחזק את הצורך לבחון אם התוספת הכספית נושא העתירות דנן עומדת בדרישות הדין.
כמו כן, העתירות שלפנינו מוכיחות שסד הזמנים לקיום דיון בעתירות מסוג זה עשוי להיות קצר, אפילו קצר מאוד, ובכל הנוגע לכספים שיחולקו בלא שנלווה להם הסדר המבהיר שחלוקתם אינה סופית – עלול להיווצר מעשה עשוי בסכומים לא מבוטלים. בכך דומה ענייננו לאותם חריגים שהוכרו בפסיקה העוסקים בעניינים אשר הופכים תיאורטיים בסמוך לאחר התרחשותם. זהו טעם נוסף המצדיק דיון בסוגיה זו אף ששנת הכספים 2020 הסתיימה והכנסת ה-23 התפזרה בשל אי-אישורו של תקציב המדינה במועד.