54. מדיוני ועדת הכספים עולה כי בפועל אפשרה הוראת השעה לממשלה לעקוף את סדרי העדיפויות הקבועים בחוק יסוד: משק המדינה, ולהעביר כספי תמיכות, בין היתר, מכוח הסכמים קואליציוניים. זאת בניגוד לעמדת גורמי הייעוץ המשפטי, אשר הדגישו כי מטרות אלו הן במדרג נמוך ביותר, אם בכלל, בסדר העדיפויות של חלוקת כספים בהתאם לתקציב המשכי (ראו לעיל בפסקאות 10-8). מן המסמכים שהוצגו עולה כי סכום של 0.97 מיליארד ש"ח מתוך התוספת הכספית יועד לקיום הסכמים קואליציוניים. התקשרות בהסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית, ובכלל זה בהסכמים קואליציוניים, אינה אסורה אומנם מדעיקרא, אך הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1801 שעניינה "יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית" (מרץ 2015; עדכון 14.3.2018), מונה שורה של הוראות שחלות על הסכמים כאלה,
--- סוף עמוד 38 ---
ובהם ההוראה כי יישום הסכם פוליטי-תקציבי מחייב הקראתו בפני ועדת הכנסת או מליאת הכנסת, בהתאם לשלב שבו נמצאת הצעת חוק התקציב. מטרתן של הנחיות אלה, בין היתר, היא ליצור שקיפות ואחריותיות כלפי הציבור כאשר נעשה שימוש בכספו במטרה לדלג "על משוכות פוליטיות" (עניין המרכז האקדמי, פסקה ל"ג לפסק דינו של המשנה לנשיאה (בדימ') רובינשטיין, וכן פסקה 6 לחוות דעתו של השופט הנדל). בענייננו, התוספת הכספית עוקפת גם את התכליות הללו שהוסדרו בהנחיות היועץ. עמד על כך המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי), עו"ד מאיר לוין, במהלך אחד הדיונים בוועדת הכספים בציינו:
"כיוון שיש רכיבים שנבחנים במסגרת התקציב המתוכנן שהם יהיו כספים קואליציוניים, הרכיבים האלה, בוודאי שאי-אפשר יהיה לעקוף את הנחיית היועץ כי התכלית הייתה לתת שקיפות ולהביא להחלטת הממשלה את אותם כספים קואליציוניים. לא יעלה על הדעת שבאמצעות מנגנון של תקציב המשכי נעקוף את הרציונל של [הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1801]" (פרוטוקול ישיבה מס' 118, בעמ' 23; ההדגשה הוספה).
55. בפני המשיבים עמדה האפשרות להעביר חוק תקציב ביניים – כפי שהוצע על ידי נציגי היועץ המשפטי לממשלה וגורמי ייעוץ משפטי ומקצועי נוספים, שפגיעתו בעקרונות הקבועים בחוק יסוד: משק המדינה, ובמרכזם קיום פיקוח פרלמנטרי על הוצאות הממשלה – פחותה. אומנם, היועצת המשפטית של ועדת הכספים (כתוארה אז), עו"ד שגית אפיק, הביעה הסתייגות מסוימת מפתרון זה, אך גם היא ציינה כי בכל מקרה עדיף פתרון שיאפשר את אישורו של חוק תקציב (בין אם חוק תקציב מלא ובין אם תקציב ביניים) בשלוש קריאות בכנסת (ראו פסקה 10 לעיל). פתרון אלטרנטיבי זה נדון ונפסל באופן מפורש במהלך דיוני הוועדה מן הטעם שהוא "דומה מדי" להעברת תקציב שנתי של ממש (פרוטוקול ישיבה מס' 118, בעמ' 31). שר האוצר, ישראל כץ, הדגיש בדבריו כי אי-קבלת חוק תקציב, בין אם תקציב שנתי ובין אם תקציב ביניים, היא תוצר של "פשרה פוליטית":