--- סוף עמוד 55 ---
נסיבות חריגות, ויובילו את הרשות המכוננת לחזור ולתקן את חוק-יסוד: הכנסת באותו אופן – אינו מוחשי; לבטח, אין יסוד להניח כי יֵעשה תיקון זהה, אשר הכרעתנו עתה תחול גם עליו. לשיטתי, הוא הדין מקל וחומר, ביחס לתיקון הזמני לחוק-יסוד: משק המדינה, שנחקק עובר לתיקון מספר 11, אשר הסדיר את הסוגיה באופן קבוע.
21. כאמור לעיל, אינני סבור כי עסקינן בסוגיה שלא תוכל לזכות לסעד אפקטיבי של בית המשפט, בזמן אמת. אכן, הוראת-שעה שתוקפה קצוב לזמן מוגבל וקצר, מציבה קושי בפני עותרים הנדרשים לעבור מסלול ארוך עד לקבלת צו מוחלט בבית משפט זה. יחד עם זאת, בית המשפט יודע להושיט סעד מהיר ואפקטיבי בשעת הצורך, גם צווי-ביניים, ומובן כי אם יחזור על עצמו שוב מקרה דומה, תיוחס חשיבות לדחייתה של העתירה פעם אחת, בשל 'מעשה עשוי'; הכל לפי העניין. מכל מקום, לדעתי, כעיקרון, מוטב ליתן הכרעה מהירה ויעילה בעת הצורך, מאשר הכרעה תיאורטית, פורחת באוויר, לעת אין צורך.
22. סוף דבר ועיקרו: כשם שבהיבט המהותי, אין עוררין על כך שהתערבות שיפוטית במעשי הכנסת, לא תֵעשה אלא אם כּלו כּל הקִצין; באותה מידה, עלינו להגביה אל על את החסמים הדיוניים שעומדים בפני העותר לבית משפט זה, שעה שפניו לבקשת סעד של התערבות בחקיקה ראשית של כנסת ישראל; לא כל שכן בחקיקת יסוד! סבורני אפוא, כי גם לדוגלים בהשקפה שלפיה מסורה בידינו הסמכות לעשות כן, לא נרהיב עֹז לקרוא תיגר על מעשה של חקיקת-יסוד, אם אין צורך משפטי וציבורי לוחץ, דוחק וממשי, הכופה אותנו שלא לעמוד מנגד. הָרְאֵנוּ לדעת, כי בעניין דנן רחוקים אנו ממצב זה ת"ק פרסה.
'הערת אזהרה' לגבי הדוקטרינה של שימוש לרעה בסמכות המכוננת
23. לפני חתימה, ועל מנת שלא תתפרש שתיקתי כהסכמה, אעיר עוד זאת: דברים חשובים ומעוררי מחשבה, כתבה חברתי הנשיאה על אודות הדוקטרינה של 'שימוש לרעה בסמכות המכוננת'. להבנתי, צעדה חברתי צעד נוסף לעבר ביקורת שיפוטית מהותית על חוקי-היסוד. אבקש להסתייג מכך.
24. חברתי מציעה לאמץ מבחן דו-שלבי, לצורך יִשׂוּמה של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת. בשלב הראשון ("שלב הזיהוי"), יבחן בית המשפט האם הנורמה שהוכתרה על-ידי הכנסת כחוק-יסוד, נושאת "את המאפיינים הצורניים וסימני ההיכר של נורמות חוקתיות" (פסקה 36 לחוות דעתה). ככל שיגיע בית המשפט למסקנה, כי 'טעם