שר האוצר, ישראל כץ, ציין מצדו כי: "תקציב ביניים, בעיניי הפרטנרים שלנו, הוא דומה מדי וקרוב מדי לתקציב, לכן אי-אפשר להביא את זה" (שם, בעמ' 31). הוא הוסיף כי נוכח זאת, חוק תקציב – בין אם במתכונת של חוק תקציב שנתי ובין אם כתקציב ביניים – אינו צפוי לעבור (שם).
אשר לשאלה השנייה – האם לעגן את הפתרון כהוראת שעה או כהוראת קבע – הוחלט על הגדלת תקרת התקציב ההמשכי במסגרת הוראת שעה ולא כהסדר קבע, וזאת בהמלצת הגורמים המקצועיים. היועץ המשפטי למשרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, סבר כי חלוקת כספי תמיכות מכוח התקציב ההמשכי נוגדת את סדרי העדיפויות שנקבעו במנגנון זה, ומשכך עדיף לעגן הסדר כזה באופן זמני בלבד (שם, בעמ' 50). אשר לשאלה השלישית – הדרך הראויה להקצאת הכספים שיתווספו לתקציב ההמשכי, התעוררה מחלוקת בקרב הנוכחים בדיון בוועדת הכספים. בעוד שר האוצר וח"כ זוהר הציעו כי התקציב יחולק בהתאם להחלטתו הבלעדית של שר האוצר (שם, בעמ' 56), גורמי הייעוץ המשפטי סברו כי נוכח הפגיעה בעקרון הפיקוח הפרלמנטרי עקב הגדלת תקרת התקציב ההמשכי, יש להתנות את חלוקת הכספים באישור הממשלה ובאישור ועדת הכספים (ראו שם, בעמ' 57-56). המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי), עו"ד מאיר לוין, הוסיף וציין בהקשר זה כי "ככל שמאריכים את תקופת הזמן של התקציב ההמשכי ומגדילים את הסכום של התקציב ההמשכי, ככה במהות אנחנו מתרחקים מעולם של תקציב המשכי ומתקרבים לעולם של תקציב של ממש. [...] כיוון שבמהות אנחנו מתקרבים מאוד למהלך של תקציב, הכנסת צריכה לנסות לדמות את המהלך שנעשה פה כמה שיותר להצעה של תקציב. לכן דרך המלך היא אישור הממשלה והבאה לכנסת" (שם, בעמ' 58).
--- סוף עמוד 13 ---
11. בעקבות דיונים אלו תוקנה ההצעה כך ש"חלון הזמנים" לקבלת הצעת חוק התקציב על ידי הכנסת הוארך עד יום 23.12.2020 (שהם 120 יום לאחר "היום הקובע" המקורי, 25.8.2020). עוד נוסף להצעת התיקון סעיף 2, הכולל הוראות בעניין התוספת הכספית בדרך של תיקון לחוק יסוד: משק המדינה. הוצע כי לתקרת התקציב ההמשכי יתווסף סכום של 11 מיליארד ש"ח (סכום השווה ל-2.5% מתקרת התקציב השנתי של שנת 2019), וכי סכום זה ישוחרר בארבע פעימות: הראשונה בסך של כ-8.2 מיליארד ש"ח בחודש ספטמבר 2020, ושלוש פעימות נוספות בכל חודש עד סוף שנת 2020, בסך של כ-916.7 מיליון ש"ח כל אחת. עוד הוצע כי הקצאת הכספים תיעשה בכפוף להגשת תכנית פעולה מפורטת לאישור הממשלה ולאישור ועדת הכספים. כמו כן הוצע כי שינוי בשיעור של למעלה מ-15% בכל אחד מרכיבי תכנית הפעולה יהיה טעון אישור נוסף של ועדת הכספים. בתום הדיונים, אישרה ועדת הכספים את הצעת התיקון לקראת העברתה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.