אכן עזרה וסיוע לאדם מבוגר אינם מהווים תלות.
נראה כי הסיוע מצד מי מהמבקשות או מי מטעמן, היה סיוע במידה המתאימה לנסיבות הורה מוחלש בהתבגרותו, בהתאם לצרכיה.
מבחן התלות וסיוע
מבחן זה נבדק מטבע הדברים רק במקום שהתברר שהמצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע הזולת.
מאחר שמן הראיות עלה כי המנוחה היה בלתי תלוייה בזולת, לא פיזית ולא נפשית, בסמוך לעריכת הצוואה, אין מקום להידרש למבחן זה.
מבחן קשרי המצווה עם אחרים
ככל שהמצווה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים או שקשריו עם אחרים הם מועטים, כך יעלה החשש כי המצווה היה תלוי בנהנה.
מעדויות בני משפחתה של המנוחה עולה כי המנוחה היתה בקשר עם בני משפחתה, קשר כזה או אחר.
מעדויות המבקשות עולה כי אף לא אחד מנע כל קשר בין המתנגדים למנוחה, והיתה זו בחירתם שלהם בלבד.
אומר כי אין בידי לקבל את טענת המתנגדים כי נמנע ממי מהם לבקר את המנוחה. לא מצאתי כי כך היה.
כך מעדות המבקשת 1, לפרוטוקול הדיון מיום 5/11/2020, בעמ' 36:
"ש. כשאמא שלך חייתה אצלך, האם .... ו.... ביקרו אותה?
ת. שנתיים הם לא דיברו. .... בכלל, הגדולה לפעמים.
ש. .... היתה אצלך בבית?
ת. כן.
ש. וביקרה את סבתא?
ת. כן.
ש. הבאת פעם את סבתא אליה?
ת. כן. הייתי בחתונה של .... והבאנו אותה. לא היה שום קשר עם הילדים.
ש. אני מציגה לך תמונה, זו הדירה שלך?
ת. (מעיינת) כן.
ש. זו סבתא בתמונה?
ת. אני רואה שזה .....
ש. אז הוא היה אצלך?
ת. פעם בודדת. זה לא היה משהו בתוך שנתיים".
ומעדותה של המבקשת 2, בעמ' 41:
"ש. האם אחרי פטירתו של ... ילדיו ביקרו את אמא?
ת. אחרי פטירתו של .... הילדים ביקרו את אמא שלי, זאת אומרת אמא שלי אז היתה אצל ... ואני לא הייתי שם, אני גרה ב.....
ש. אז את לא יודעת?
ת. לפי מה שאחותי אמרה, הבן היה רק לחתום על ביטול הערת אזהרה. זה מה שאחותי אמרה לי לידיעה, שנוותר על הערת אזהרה. מעבר לזה לדעתי לא היה".
מעדותה של המתנגדת 3 (....) לפרוטוקול הדיון מיום 20/12/2020, החל מעמ' 49:
"ש. לבית המשפט: את זוכרת מתי פגשת אותה?
ת. אם אני זוכרת מתי פגשתי אותה? אמממ (מהרהרת) לא זוכרת את הפעם האחרונה. אני זוכרת שזה היה ב..., פגשתי אותה בבית שלה ולא פגשתי אותה כשהיא עזבה את הבית שלה והתגוררה ב... או ....
ש. כל תאריך שלא תגידי לי, מטעמי הגינות, אבקש מבית-המשפט צו איכון טלפוני כדי לראות שבאמת היית שם ולכן אבקש לדייק.
ת. אין לי מה לומר לך כדי לדייק, כי תאריך אני בטוח לא זוכרת.
ש. לבית המשפט: זה היה לפני שנה? שנתיים? עשרים שנה?
ת. 7 שנים.
................
ש. לבית המשפט: איך ידעת?
ת. ידעתי, כי אחים שלי ואני היינו בקשר. היינו בקשר עם סבתא שלי וידענו מתי הוא נכנס לבית חולים.
ש. לבית המשפט: אך לפני 2 דקות אמרתי שאני מתרשם שהקשר שלך עם סבתך היה לכל היותר רנדומאלי, בתדירות נמוכה והקשר שלך עם אביך גם לא הצלחת לציין יותר מביקור או שניים על פני 10 שנים ועתה את אומרת שתמיד התקשרת אליו כשהוא היה בבתי חולים. איך ידעת מתי הוא מאושפז?
ת. לא היה מצב שאני ואחים שלי לא ידענו מה קורה עם אבא שלי כשהוא היה מאושפז.
ש. לבית המשפט: איך המידע הזה זרם?
ת. אחים שלי היו בקשר עם סבתא שלי, עם האחיות של סבתא שלי וידענו כשהוא מתאשפז.
.......................
ש. את, בסעיף 11 לכתב ההתנגדות שלך הנתמך בתצהירך כותבת: "המתנגדת כנכדתה של המנוחה ניסתה שנים רבות ליצור קשר עם סבתה אך תמיד עמדו בדרך שתי בנותיה ומנעו לחלוטין רצף של קשר".
ת. אני כתבתי את זה??
ש. לבית המשפט: הוא מחזיק תצהיר והוא מקריא.
ת. אלה לא מילים שלי, ממש לא".