וכך מעדותו לפרוטוקול, בעמ' 14:
"ש. איך התרשמת מהמנוחה? איך היא הגיעה אליך פיזית, צלילות?
ת. התרשמתי שהיא יודעת בדיוק מה שהיא רוצה. היא היתה אישה דעתנית, הכרתי אותה עוד קודם. היא לא היתה קלה. תראה, היתה לנו היכרות מאוד ארוכה. זה לא שמישהי באה אלי מהרחוב, נכנסת אלי ואומרת לי א', ב', ג'. זו היכרות של כמעט 15 שנה קודם".
מעדות המטפלת אשר שהתה עם המנוחה מידי יום, עולה כי היתה מגיעה לצורך חברה למנוחה בלבד, על מנת שלא תהא לבדה ולא כי המנוחה נזקקה לעזרתה.
וכך מעדותה, בעמ' 26:
"ש. היא היתה צריכה עזרה בשלב הזה?
ת. לא. היא היתה עצמאית.
.............
ש. את יודעת שהנוכחות שלך היתה מאוד חשובה ואפילו את מוזכרת בחומר הרפואי של ...., שבאמת כל יום אחה"צ היתה מישהי, ככל הנראה את, ואז היתה מגיעה בתה לעזור לה להתקלח.
ת. היא היתה מתקלחת לבד והייתי איתה, כאילו בחוץ ולא מקלחת אותה.
................
ש. לבית המשפט: למה היה צריך להשגיח עליה כל הזמן?
ת. שלא תישאר לבד. .... רצתה שמישהי תהיה איתה, לדבר איתה, לצאת איתה. היא רצתה כמו חברה ככה.
ש. לבית המשפט: היא אומרת לך שהמצב הרפואי שלה היה כזה שהיתה צריכה כל הזמן השגחה וזה קורה לפעמים בגיל מבוגר. למה נוצר מצב שהיא צריכה שיהיה איתה כל הזמן מישהו. אם אדם משעמם לו, אז דיברה איתה שעתיים-שלוש ביום ואת אמרת שתמיד היה איתה מישהו ואני מאמין. למה היה צורך?
ת. שלא תישאר לבד.
ש. לבית המשפט: למה שלא תישאר לבד?
ת. איך אתה רוצה שבן אדם בגיל 83 יהיה לבד ככה, בלי אף אחד בבית? היא היתה צריכה מישהו להיות איתה, לדבר איתה, לצאת איתה והיא מדברת ...., אז הגיוני.
.................
ש. היא התקלחה לבד?
ת. היא התקלחה לבד, מתלבשת לבד, היתה מקפלת כביסה לבד, הכל לבד".
לא עלה בידי מי מהמתנגדים לסתור עדויות אלו, ואם כדבריהם נמנע מהם לבקר את המנוחה באותה תקופה, מתקשה אני לסבור הכיצד יכולים היו הם לדעת באשר למצבה ההכרתי שכלי או הפיזי של המנוחה, אם נזקקה למי ממקורבייה בפעולות אלו ואחרות וכדומה, מלבד סברתם בבחינת טענה ללא כל בסיס.
טענתם של המתנגדים כי המנוחה היתה תלוייה לחלוטין במבקשות, בכל פעולותייה, לא הוכחה על ידם.
אין בידי לקבל, למצער לסבור כטענתם כי תלות המנוחה במבקשות היתה כה מוחלטת עד כי המבקשות מנעו ממנה להשתתף בלווית בנה המנוח.
יתכן, והדברים סבירים יותר, סברו המבקשות כי למנוחה יהיה קל יותר מבחינה רגשית אם לא תהיה נוכחת בלוויה, ולא בשל גילה והקושי הנפשי הכרוך בכך.
הורה הקובר ילדו, אירוע הקשה לכל אדם ואינו כדרכי העולם הרגילות.