מעדותו של עו"ד ששון, לפרוטוקול הדיון מיום 9/8/2020, בעמ' 10, באשר לנסיבות עריכת הצוואה עולה כך:
"ש. איך נולדה הצוואה?
ת. אחר כך, אחרי כמה שנים הצטערתי לשמוע ש... נפטר ואז היא, היא כל הזמן דיברה איתי שהיא רוצה לעשות צוואה. אמרתי לה "תראי, כשתהיי רצינית תדברי איתי" וזה היה בראש שלה, נגיד ככה.
אחרי ש... נפטר אני חושב שהיא דיברה איתי ואמרה לי שהיא רוצה לעשות צוואה, אז אמרתי לה "תשמעי, אני לא אוהב לדבר בטלפון על דברים כאלה, אולי תבואי אלי למשרד?" ואז אני זוכר שזה היה יום קר מאוד והיא באה אלי למשרד ודיברה איתי שהיא רוצה לעשות צוואה. מה שהיא אמרה לי זה שהיא מאוד דואגת לבנות ו...., לפי דעתה, היא נתנה לו והיא רוצה לתת לבנות. שוחחנו פה ושם וקבעתי איתה לבוא אלי למשרד אחרי מספר ימים, לעשות את הצוואה והיא באה, ערכנו את הצוואה, היא חתמה בפניי על הצוואה.
ש. כמה פעמים היא היתה אצלך במשרד?
ת. אני לא יכול לזכור, זה סיפור משנת 2013. לפחות פעם אחת, חוץ מהחתימה.
ש. זאת אומרת, זה כבר פעמיים?
ת. פעם אחת היא דיברה איתי ואחרי מספר ימים לא ארוך היא באה לחתום.
................
ש. לבית המשפט: בת כמה היא היתה בעת עריכת הצוואה, בעת שסיפרה לך?
ת. לפי תעודת הזהות היא ילידת ..., אז בת 83.
.................
ש. במועד עריכת הצוואה הגברת .... היתה בת 83. בגיל הזה לא נהוג אולי לצרף חוות-דעת רפואית?
ת. החוק אומר שאם אתה מחתים צוואה אצלך במשרד אז לא צריך שום חוות-דעת. אם אתה הולך אליה הביתה או לבית אבות אז כן. עצם העובדה שהיא הגיעה אלי ודיברה איתי.
גם זה לא אדם שבא אלי מהרחוב ואני לא מכיר אותו ומבקש צוואה.
ש. לבית המשפט: אבל אנשים משתנים כל הזמן.
ת. מה משתנים? כמה ימים לפני כן דיברנו".
כאמור, לצוואת המנוחה צורף אישור נוטריוני של עו"ד ששון.
טענת המתנגדים, בין היתר בהקשר זה היה כי מעמד הצוואה לא הוסרט ולא הוקלט, ואין לדעת האם המנוחה אכן חתמה, ובכלל כי היה על עו"ד ששון לבקש אישור רפואי המעיד על מצבה של המנוחה.
עו"ד ששון לא דרש מן המנוחה אישור רפואי המעיד על כשירותה לצוואתה ומעדותו עולה כי להתרשמותו המנוחה היתה צלולה. וכך מעדותו, בעמ' 14:
"ש. איך התרשמת מהמנוחה? איך היא הגיעה אליך פיזית, צלילות?
ת. התרשמתי שהיא יודעת בדיוק מה שהיא רוצה. היא היתה אישה דעתנית, הכרתי אותה עוד קודם. היא לא היתה קלה. תראה, היתה לנו היכרות מאוד ארוכה. זה לא שמישהי באה אלי מהרחוב, נכנסת אלי ואומרת לי א', ב', ג'. זו היכרות של כמעט 15 שנה קודם.
..............
ש. שאלת אותה שאלות לגבי מצבה הרפואי?
ת. דיברנו כמו חברים. אני לא חושב שהיא אמרה לי שהיא סובלת ממשהו.
ש. לו היית יודע שבאותה תקופה התחילו או שהיא היתה עם סימנים של דמנציה, היית שואל שאלות נוספות?
ת. אני הייתי מזהה דמנציה, אני מכיר אנשים עם דמנציה. לא זיהיתי שום מושג קל של דמנציה.
ש. לבית המשפט: איך אתה מזהה דמנציה מינורית?
ת. אנשים מתבלבלים בדיבור. היה לי מקרה של דמנציה.
ש. לבית המשפט: בלבול בדיבור יכול להיות גם לא לדמנטיים.
ת. בעיקר שכחה, פרטים של דברים ושמות. היה לי פעם סיפור עם אדם שבא לדבר איתי, אדם שהכרנו הרבה שנים ושכח מי אני.
...............
ש. לבית המשפט: כשאדם מתבגר אז הוא נחלש. אתה ראית את ההיחלשות הזו? היחלשות זה לא פסלות דין או אי כשרות לעשות פעולות משפטיות, אך זו חובה מוגברת לשים לב.
ת. מנטלית היא דיברה איתי פנים אל פנים והביעה את דעתה".