טענות חדשות שלא הועלו במסגרת כתבי הטענות בבית משפט קמא
30. מעבר למיחזור טענות שטענו המערערות בפני בית משפט קמא, הוסיפו וטענו המערערות במסגרת ערעורן טענות שלא נטענו במסגרת כתבי הטענות בבית משפט קמא (להלן: "הטענות הנוספות").
31. הטענות הנוספות, כפי שהצלחתי לדלות מטענות הצדדים הן כדלקמן:
א. לא ניתן לקיים את צוואת המנוחה כלשונה, עקב סתירות שבה (טענת ב"כ המערערות עמ' 1 לפרוטוקול שו' 17-18);
ב. עו"ד גולדנברג לא ערך הצוואה כלל אלא נקט בשיטת "העתק הדבק" מטיוטת הצוואה שהקלידה ג' (ראו סעיף 23(יב)(1) לעיל).
32. באשר לטענה הנוספת הראשונה – הודתה ב"כ המערערות בטיעוניה בפנינו כי אכן טענה זאת הועלתה על ידי המערערות לראשונה במסגרת סיכומיהן. היינו לא היתה חלק מכתבי הטענות (עמ' 2 לפרו' שו' 2).
כידוע, דין טענה שעלתה לראשונה רק בסיכומים, כדין הרחבת חזית אסורה, ומטעם זה בלבד אין לשעות לה [ע"א 546/04 עיריית ירושלים נ' שרותי בריאות כללית, פסקה 17, (20.8.2009].
במצב דברים זה בחכמה נהגה ב"כ המערערות כשחזרה בה מטענה זאת, גם מהטעם שככל שהצוואה תקויים בסופו של דבר (היינו יידחה הערעור), הסתירות תוכלנה להיפתר על ידי נהני הצוואה (עמ' 2 לפרו' שו' 3-4).
33. באשר לטענה הנוספת השניה – כמדומני שטענתן של המערערות בבית משפט קמא היתה לדמיון (להבדיל מזהות) בין הצוואה שערך עו"ד גולדנברג לבין הצוואה שהוקלדה על ידי ג'. לא היתה מצד המערערות בבית משפט קמא טענת "העתק הדבק" מצידו של עו"ד גולדנברג (במטרה לשלול את טענתו בדבר עריכת הצוואה על ידו מחדש).
במצב דברים זה טענו המשיבים 1-4 בתשובתם לערעור כי טענה זאת ("העתק הדבק") נטענת לראשונה בהודעת הערעור (ראו סעיף 23(יב)(1) לעיל).
כך או כך, השופטת בפסק הדין שללה אפשרות זאת של "העתק הדבק" במפורש, וציינה כי:
"אין מדובר במקרה בו עו"ד גולדנברג "העתיק" ב-'העתק-הדבק' את הטיוטות והצוואות הקודמות (שהוקלדו על ידי ג' – ח"ש) ... במקרה כאן, הצוואה הוקלדה ונערכה על ידי עו"ד גולדנברג, לאחר 3 פגישות (צריך להיות רשום שתי פגישות, כפי שעמדנן על כך לעיל – ח"ש) עם המנוחה. אמנם הצוואה נערכה בהתבסס על אותן טיוטות או צוואות אך גם בהתבסס על מסמך בכתב-יד, ותיקוני כתב יד של המנוחה ובפרט, וזה העיקר, הוראות המנוחה. ראו בהקשר זה תצהיר עו"ד גולדנברג מב/3 ובפרט סעיפים 12-15 שם. ועוד ראו בהקשר זה, ע"א 851/79 בנדל נ' בנדל, לה (3) 101, 109".
בקביעה עובדתית זאת של השופטת קמא, בהסתמך על תצהירו של עו"ד גולדנברג ועדותו בפניה, בה נתנה אמון, אין מקום להתערב.