בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ"ש 42104-02-21 ע' פ' ואח' נ' ג' מ' ואח'
בפני כבוד השופט חננאל שרעבי, אב"ד
כבוד השופטת אספרנצה אלון
כבוד השופט אריה נאמן
מערערות
1. ע' פ'
2. ש' פ'
3. נ' פ'
ע"י ב"כ עוה"ד יסכה אוסטר
נגד
משיבים 1. ג' מ'
2. א' מ'
3. י' מ'
4. ת' מ'
ע"י ב"כ עוה"ד עמוס אלון
5. ר' מ'
ע"י ב"כ עוה"ד טוטיאן זייד
פסק דין
השופט חננאל שרעבי, אב"ד:
1. ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הילה גורביץ שיינפלד) מיום 5.01.2021 (אמנם נרשם בפסק הדין תאריך 15.11.2020, אך בהחלטה מיום 17.1.2021 תיקנה השופטת קמא את תאריך נתינתו ליום 5.1.2021) בת"ע 34063-02-19 (בקשה למתן צו ירושה), ת"ע 36416-02-19 (התנגדות לצו ירושה), ת"ע 34124-02-19 (בקשה לצו קיום צוואה) ו-ת"ע 36373-02-19 (התנגדות לצו קיום צוואה).
2. במוקד הערעור עמדה צוואתה בעדים של המנוחה ... ז"ל, שנשאה בחייה ת"ז ... (להלן: "המנוחה) מיום 27.5.2018 (להלן: "הצוואה"), שקיומה אושר בפסק הדין קמא (להלן: "פסק הדין").
רקע בקצרה
3. המערערת 1 (להלן: "ע' ") היא בתה של המנוחה, ואימן של המערערות 2-3.
4. המשיבים הם אחים, ילדיהם של ... ז"ל (בנה של המנוחה) ורעייתו ו' (להלן: "ו' "), שהלך לעולמו בחודש יולי 2014.
5. למעשה המערערות 2-3 והמשיבים הם נכדיה של המנוחה, שהלכה לעולמה ביום 21.11.2018.
6. לאחר פטירת המנוחה, המערערות עתרו למתן צו ירושה אחר עִזבונה.
7. המשיבים 1-4 התנגדו למתן הצו ועתרו למתן צו קיום הצוואה.
8. בהתאם להוראות הצוואה, חילקה המנוחה רכושה באופן שכספים המצויים בשלושה חשבונות בבנק "יהב" יונחלו למערערות בחלקים שווים, ויתרת רכושה – הכולל גם נכסי מקרקעין – תונחל למשיבים 1-4 לפי חלוקה מפורטת שנקבעה בצוואה.
אשר למשיבה 5 (להלן: "ר' ") – נקבע בצוואה כי היא לא תהיה זכאית לדבר, אלא אם תשיב למנוחה או לעִזבון סך 1,000,000 ₪ - שאז תהיה זכאית ל-1/5 מ – "כל רכוש אחר" שלא חולק למי מהנהנים על פי הצוואה.
9. המערערות ור' התנגדו למתן צו לקיום הצוואה. יחד עם זאת בדיון בבית משפט קמא ביום 17/12/2019, מחקה ר' את התנגדותה למתן צו קיום לצוואה, גם לנוכח הסכמות שהגיעה אליהן מול אחיה, שהועלו על הכתב בהסכם פשרה שנכרת ביניהם יותר מאוחר, ביום 28.10.2020. הסכם זה, כך צויין בפסק הדין, הוגש לבית משפט קמא שהגדירו כהסכם פשרה בין המשיבים 1-4 לבין ר' "שעניינו מכירת זכויות במקרקעין שנחלו או קיבלו הנתבעים מאביהם ז"ל או מהמנוחה" (סעיף 7 לפסק הדין).
פסק הדין קמא
10. כאמור במסגרת פסק הדין דחה בית משפט קמא את התנגדות המערערות לקיום הצוואה, וממילא דחה את בקשתן למתן צו ירושה ביחס לעזבון המנוחה.
11. בפסק הדין, הנושא 20 עמודים, עמד בית המשפט בהרחבה על טענות הצדדים, לרבות היחסים בתוך המשפחה, שהתערערו ביתר שאת לאחר פטירת בעלה של המנוחה, אביה של ע', בשנת 1996.
טענות המערערות, התובעות בבית משפט קמא, עליהן סמכו את התנגדותן לקיום הצוואה, סוכמו בעמ' 3 לפסק הדין שורות 20-28, כדלקמן:
"לגוף הצוואה נטען כי חתימת המנוחה זויפה, ולחילופין כי הצוואה נערכה בהשפעה בלתי הוגנת. נטען כי תלותה הפיזית של המנוחה הייתה חד משמעית, בהיותה נכה המתניידת בכיסא גלגלים אשר נעזרת בעובדת זרה ובנכדיה למטלות היומיומיות. עוד נטען כי המנוחה חתמה על הצוואה בשל תחבולה ו/או ניצול מצוקתה הנפשית או מצבה המנטלי והגופני הירוד, ודינה להתבטל כפי הוראות סעיף 30 לחוק הירושה, התשנ"ה- 1965. נטען כי הצוואה אינה משקפת את רצון המנוחה, הוראותיה אינן סבירות והיא נוגדת הבטחות עבר של המנוחה לתובעות. נטען גם כי מצבהּ הבריאותי של המנוחה לא אִפשר לה להבחין בטיבה של צוואה וגם כי הצוואה נערכה במעורבות נתבעת 1 או אמהּ, גב' ו', כמשמעות הדבר בסעיף 35 לחוק הירושה התשכ"ה-1965".
מנגד פירט בית משפט קמא את טענות המשיבים 1-4 (הנתבעים בבית משפט קמא), התומכות בקיום הצוואה, בסעיף 9 לפסק הדין, כדלקמן:
"מטעם הנתבעים 1-4 נטען כי אין בצוואה פגם צורני ועל כן נטל ההוכחה מוטל על כתפיהן של התובעות. אשר ליחסים בין התובעות ובין המנוחה נטען כי היה ביניהן סכסוך מר ונתק ארוך שנים עוד קודם לעריכת הצוואה. עוד נטען כי תובעת 1 הכפישה בפרסומים שונים את המנוחה ופגעה במנוחה ובשמה אך למרות זאת, המנוחה לא הפסיקה את התמיכה הכלכלית בתובעות ולא הדירה אותן מעִזבונה. אשר ליחסים בין המנוחה לבין התובעות, נטען כי הנתבעים ביקרו את המנוחה בקביעות, חגגו עמה אירועים משפחתיים, שבתות וחגים ויחסיהם היו קרובים. הנתבעים סייעו למנוחה ביומיום, בקניות, בסידורים שוטפים, בהסעות ועוד. נטען כי התובעות נתלות על אירועי העבר אשר אינם רלוונטיים ולא הוכח כל קשר בין האירועים המתוארים בין עריכת הצוואה ורצונה של המנוחה. נטען כי עד פטירתה, המנוחה הייתה חדה, צלולה ודעתנית, שלטה בפרטי פרטים ברכושה ובהוצאותיה וערכה חישובים והתחשבנויות כבשגרה. עוד נטען כי הצוואה נערכה ללא מעורבות של הנתבעים או מי מהם או של ו'. הצוואה נערכה על ידי עו"ד אילן גולדנברג ללא נוכחות וקשר מי מהנתבעים או ו' ונחתמה על-ידי המנוחה".
השופטת קמא פירטה בפסק הדין, בסעיף 10, גם את תגובת הנגד של המערערות בבית משפט קמא, לנוכח טענות המשיבים 1-4 בתמיכה במתן צו קיום הצוואה, במילים הבאות:
"במענה לטענות נתבעים 1-4 חזרו התובעות על טענותיהן והוסיפו כי נתבעים 1-4 הגיעו להסדר עם נתבעת 5 על מנת שלא תחשוף את שאר מעלליהם ו/או מעללי אמם גב' ו' אשר כפתה על המנוחה את רצונה כעולה ממסמכים שהוצגו. התובעות חזרו וטענו כי המנוחה לא הבינה את טיב צוואתה, ואין לתובעות ידיעה אישית אשר לעצמאות המנוחה, או תלותה באחרים ו/או לגבי ידיעותיה ו/או רצונותיה, ברם לא היה כל צורך בידיעה אישית כזו, שכן התלות, כמו גם ידיעותיה רצונותיה של המנוחה, עולות מפורשות מהעדויות של הנתבעים עצמם, אחותם ר' ואמם ו' וגם מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט".
12. לאחר שפירטה את טענות הצדדים התייחסה אליהן השופטת קמא אחת לאחת בראש פרק "דיון והכרעה" בפסק הדין, ונעמוד על עיקרי הכרעותיה וקביעותיה בהתאם.
13. את טענת המערערות בדבר זיוף חתימת המנוחה על הצוואה דחה בית משפט קמא, לנוכח קביעות מומחית להשוואת כתבי יד וגרפולוגיה מטעם בית המשפט, גב' דניאלה גבעון (להלן: "המומחית גבעון"), שהגישה חוות דעת נושאת תאריך 12/12/2019. מסקנת חוות הדעת הייתה כי הצוואה נחתמה על-ידי המנוחה. המערערות לא ביקשו לחקור את המומחית ולא טענו כנגד מסקנתה.
במצב דברים זה קבע בית משפט קמא, כי הוכח לו, שהחתימה על המסמך הנחזה להיות צוואת המנוחה מיום 27/5/2018, היא חתימת המנוחה.
14. את טענת המערערות להשפעה בלתי הוגנת מצד המשיבות ו/או ו' או מי מהן על המנוחה ברישום הצוואה דחה בית משפט קמא, תוך ניתוח נרחב של הדין, הפסיקה וההשלכות למקרה דנן (סעיפים 17-32 לפסק הדין).
במסגרת זאת עמד בית משפט קמא על הנקודות הבאות:
במסגרת בחינת השפעה בלתי הוגנת אין די להראות השפעה ברמה העובדתית. על בית המשפט להשתכנע בקיומו של מרכיב בלתי הוגן באותה השפעה, וכי הצוואה היא פועל יוצא של אותו רכיב בלתי הוגן;
נטל ההוכחה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען לקיומה;
מבחני העזר לסייע לבית המשפט במלאכת בחינת קיומה, אם לאו, של ההשפעה הבלתי הוגנת, כפי שפירטם כבוד השופט מצא בדנ"א 1516/95 רינה מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נב (2) 813, בעמוד 827 ואילך (תלות ועצמאות; תלות וסיוע; קשרי המצווה עם אחרים, נסיבות עריכת הצוואה);
בחינת מבחני העזר הנ"ל במקרה דנן, המובילים למסקנה כי אינם מתקיימים במקרה דנן במובן של הסקת וקביעת השפעה בלתי הוגנת.
15. בנקודה אחת ארחיב בציטוט דברי בית משפט קמא בשאלת ההשפעה הבלתי הוגנת, כי סבורני שבכך מתמקד הערעור דנן, הנוגעת לבחינת נסיבות עריכת הצוואה.
בנדון אצטט מסעיפים 30-31 לפסק הדין, כדלקמן:
"... הצוואה נערכה על ידי עו"ד אילן גולדנברג והוא חתם עליה כאחד משני העדים, ללא נוכחות מי מהנתבעים. הסעת המנוחה למשרדו (על ידי המשיבה 1 – ח"ש) אינה מעידה על מעורבות שיש בה להעיד על השפעה בלתי הוגנת. ראו בהקשר זה ע"א 2098/97 אלברט בוסקילה נ' שמעון בוסקילה, פ"ד נה (3) 837, 853. אמנם, מהראיות עלה כי קודם לצוואה זו הייתה לנתבעת 1 (המשיבה 1 – ח"ש) ולגב' ו' מעורבות ממשית בעריכת צוואות דומות, והן גם ערכו צוואות דומות עבור המנוחה, אך בסופו של יום הצוואה נחתמה בפני עו"ד גולדנברג לאחר שנערכה על פי הנחיות המנוחה.
ודוק, תככים ובחישות בשל רכוש רווחו במשפחה, במיוחד מצד הנתבעים. העניינים הכלכליים וחלוקת רכוש היוו עיסוק מרכזי בחיי המשפחה ונוהלו על כך שיחות תכופות בין בני המשפחה. מחלוקת הנוגעות לחלוקת רכוש גרמו לנתק בין המנוחה ובין התובעות משנת 2007 ולנתק בין נתבעת 5 ובין אימה גב' ו' ואחֵיה נתבעים 1-4. הרושם הוא שהנתבעים ואימם העמידו במרכז את שאלות חלוקת הרכוש והדברים עלו בעדויות. אפנה בתמצית לכך שעלה מהראיות כי גב' ו' ניהלה עם המנוחה שיחות רבות על-מנת לעודד אותה לערוך צוואה וגם דרשה בתקיפות כי עִזבונה יחולק כך שהנתבעים יזכו בכל נכסי המקרקעין ללא שותפות עם התובעות, ובחלקים שווים. ראו נספח א' לתצהיר גב' ו' מב/4 ועדותה בעמ' 70, שורות 5-6:
'לא התערבתי בתוכן ולמי היא נותנת כסף ונדל"ן. ממש ממש לא. ביקשתי ממלכה, בכל לשון של בקשה, שני דברים: שכל הרכוש יהיה מופרד מע' '
עוד עלה מהראיות כי נתבעת 1 (המשיבה 1 – ח"ש) הקלידה את הצוואות שקדמו לצוואה נשוא הליך זה. צוואות אלו בחלקן דומות לצוואה נשוא ההליך. אך סופו של יום, כאמור, לא הוכח כי הצוואה עליה חתמה המנוחה, היא תוצאה של התנהלות פסולה זו, השפעה בלתי הוגנת או אינה משקפת את רצון המנוחה. לא הוכח כי הצוואה נשוא הליך זה נחתמה בשל ניצול חולשתה ובשל אי הוגנת בהשפעה. לא כל השפעה היא בלתי הוגנת.
על כן, ייתכן בסבירות גבוהה, כי אלמלא המפגש עם עו"ד גולדנברג – ולמעשה 3 פגישות (אין מחלוקת בין הצדדים כי כאן קיימת טעות עובדתית, שכן התקיימו רק שתי פגישות בין המנוחה לעו"ד גולדנברג – ח"ש) עד החתימה על הצוואה, היו צוואות המנוחה נפסלות במלואן או בחלקן בשל השפעה בלתי הוגנת או מעורבות בעריכת הצוואה, אך המפגש עם עו"ד גולדנברג והצוואה שערך באופן עצמאי לפי הנחיות המנוחה בכתב, במשך 3 פגישות שונות, ניתקו את הקשר בין מעורבות פסולה זו – לבין הצוואה שנחתמה. בהקשר זה אפנה גם לסרטון שהוגש, במצורף לתצהיר עו"ד גולדנברג. אמנם הוא אינו מצלם את מעמד החתימה על הצוואה, אך ניכר מהסרטון שהמנוחה מודעת ויודעת היטב כי עובר לצילום, חתמה על צוואה המשקפת רצונה.
לא נעלם מעיני כי הפנייה לעורך-הדין הגיעה מנתבעת 1 לאחר התברר לה, מקריאה במרשתת, כי מעורבותה עלולה להביא לפסילת הצוואה וכי מעמד החתימה לא צולם, אך אין בכך לשנות והסברו של עו"ד גולדנברג בחקירתו כי מדובר היה באקט ספונטני תואם בעיני את רוח הדברים.
... לאמור יש להוסיף כי עלה מהעדויות שהמנוחה שלטה בעניינה הכספיים והמשפחתיים ביד רמה ולא גילתה חולשה או תלות השוללות את חופש רצונה. הדברים ברורים גם מההתחשבנות בין המנוחה ובין אחותה. התחשבנות דולרית ושקלית בנוגע לשיפוץ רכוש משותף עד רמת 'הדולר'/'השקל'...
עוד בהקשר זה, הרי שעלה מהעדויות כי ניתוק הקשר בין המנוחה לבין התובעות – בסיסו ברצון המנוחה לשלוט בעניינים הכלכליים".
16. את טענת המערערות בדבר מעורבות המשיבה 1 (להלן: "ג'") ו/או אמהּ ו', בעריכת הצוואה, כמשמעות הדבר בסעיף 35 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 (להלן: "סעיף 35") דחה בית משפט קמא תוך ניתוח נרחב של הדין, הפסיקה וההשלכות למקרה דנן.
בית משפט קמא התמקד בחלק הרלוונטי לנו מבין שלושת אירועי סעיף 35 – "מי שלקח חלק באופן ערך בעריכתה" של צוואה.
בנדון הדגיש בית משפט קמא בפסק הדין (סעיף 36) את המבחן הקובע בבחינת רכיב זה שבסעיף 35, במילים הבאות:
"...נפסק כי המבחן הוא מבחן השכל הישר. ראו ע"א 851/79 שלומית בנדל נ' דורון בנדל, לה (3) 101, 109 והשאלה תיבחן לפי מידת המעורבות וחומרתה. ככל שהמעורבות והפעילות של הנהנה כבדה יותר, גסה יותר, עמוקה יותר – כך תגבר הנטייה להחיל את החזקה בדבר בטלות ההוראה. עוד נפסק שם כי אם המצווה נפגש עם עורך-דין ומסר לו בעצמו את הוראותיו, לרוב ניתן לומר כי 'הפעלתנות הקודמת של הנהנה אצל המצווה' אינה נכללת תחת האירוע 'לקח חלק באופן אחר בעריכתה' של הצוואה. נאמר כי שיקול-דעתו העצמאי של עורך הדין והקשר הישיר, בינו לבין המצווה, מנתק את הקשר בין אירועי העבר לבין עריכת הצוואה".
בהשלכה למקרה דנן ציינה וקבעה השופטת קמא (בסעיפים 38-43) – וגם כאן נרחיב בציטוט דברי השופטת קמא, שכן גם בנקודה זאת התמקד הערעור דנן – כי:
"מהראיות עלה כי נתבעת 1 (ג' – ח"ש) וגב' ו', היו מעורבות בעריכת צוואותיה הקודמות של המנוחה או בטיוטות צוואה, מסמכים שדומים בתוכנם לתוכן הצוואה נשוא הליך זה. עוד עלה שנושא זה הטריד את המנוחה והעסיקהּ לא אחת. ראו טיוטת צוואה מיום 21.10.2016, 28.3.2018 כוללת גם בחלקה טיוטה בכתב-יד המנוחה, טיוטה מיום 10.4.2018 שצורפו לתצהיר עו"ד גולדנברג מב/3. וגם ראו הודעת דואר אלקטרוני ששלחה גב' ו' לנתבעת 5 ביום 7.8.2016 שם היא כותבת:
'בנוסף, סבתא עשתה שינוי בצוואה, היא מורישה לכם את הבית שלה ב..., ורוצה לקחת בחזרה את הכסף ולהורישו לע' ולילדות. שינוי זה מעדיף אתכם, ולא בלי סיבה, כמובן, שכן ניתן יהיה להוציא כ5 מיליון שקל מהנכס ב... בהמשך...'
ועוד ראו דואר אלקטרוני מיום 6/11/2017 צורף כנספח נספח א לתצהיר גב' ו' מב/4. דואר אלקטרוני ששלחה גב' ו' לנתבעת 5 בהתייחס למסמך צוואה מחודש ספטמבר 2016 שהוקלדה על ידי נתבעת 1. שם היא כותבת:
'ר', המסמך שראית אצלי, נכתב על ידי סבתא, ולבקשתה נתתי עותק לX ושמרתי אצלי צילום, אותו החזרתי לה בשבוע שעבר בדיוק. לאחר מותו של אבא ראיתי כמשימה כתיבת צוואה על ידי סבתא, עניין שאבא לא הצליח להשיג למרות שניסה ככל יכולות 12 שנה, כדי למנוע מצבים קשים מול ע', ובמשימה זו הצלחתי. בצוואה העדכנית המצורפת, שהופקדה לפני שנה, בשלהי 2016, ברם הצוואות והיא התקפה, התערבתי באופן חזק ונחוש בשני נושאים:
1. שכל פרטי יהיה מחולק או לכם או לע' ובכל מקרה לא ביחד,
2. שכל נדל"ן יהיה מחולק לחמישתכם.
אני מתחרטת על התערבותי בעניינה, ואכן סבתא פועלת כיום למען כתיבת צוואה עצמאית, היא צלולה ולא זקוקה לאיש בעניין זה, שאכן אינו עניין של איש, ואני מכבדת את רצונה מאוד'.
...ראו גם מסרון שצורף נספח ו להודעה שהוגשה ביום 9.1.202 שם כותבת נתבעת 5 (ר' – ח"ש) לנתבע 2 (אחיה א' – ח"ש) כי מדובר ב'תסבוכת שאמא רקמה'. ועוד ראו בנספח ו הנ"ל כי כותב נתבע 2 לנתבעת 5 שהמנוחה 'בסטרס'. הרושם מהעדויות שהוגשו הוא כי היה ניסיון מצד הגב' ו' לכפות על נתבעת 5 להשיב 2,000,000 ₪ שהועברו אליה על ידי המנוחה – בתואנה כי יש צורך להבטיח מדור לנתבעים 2 ו-5, ולאחר מכן הועלתה מחשבה כי אם הכספים יושבו למנוחה, היא תנחיל לנתבעים 1-5 גם את הנכס ב... אשר ערכו רב, ואת הכספים שיושבו תוסיף לחלקן של התובעות. עלתה מחלוקת האם הדרישה הייתה של המנוחה או של הגב' ו'. כך או כך, המדובר בנושא שאין צורך להכריע בו, אך העיסוק באופן הירושה בולט.
... אלא שבסופו של דבר, הרושם הוא שחרף המעורבות המתוארת, הצוואה משקפת את רצונה של המנוחה ועל כן לא מתקיימת החזקה שבסעיף 35 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. ואסביר,
מעורבות נתבעת 1 ( (ג' – ח"ש) מתמצה בהקלדת טיוטות צוואה או צוואות קודמות שהמנוחה עצמה ערכה בכתב-יד או הֵכתיבה לנתבעת 1. אמנם צוואות אלו היוו בסיס לצוואה נשוא הליך זה, שכן אלו אותן טיוטות או צוואות שצירף עו"ד גולדנברג לתצהירו מב/3 אך בפועל, בצוואה נשוא הליך זה, לא הייתה לנתבעת 1 מעורבות בעריכתה.
אין מדובר במקרה בו עו"ד גולדנברג 'העתיק' ב-'העתק-הדבק' את הטיוטות והצוואות הקודמות – שאז אולי הדבר היה מהווה חריג להלכה הקובעת כי אין להביא בחשבון את האירועים שקדמו לעריכת הצוואה לעניין האירוע הראשון – 'מי שערך אותה' וניתן היה הגם שהטיוטות קדמו לעריכת הצוואה, אולי לחסות תחת רישא הוראת סעיף 35 לחוק הירושה התשכ"ה-1965. במקרה כאן, הצוואה הוקלדה ונערכה על ידי עו"ד גולדנברג, לאחר 3 פגישות עם המנוחה. אמנם הצוואה נערכה בהתבסס על אותן טיוטות או צוואות אך גם בהתבסס על מסמך בכתב-יד, ותיקוני כתב יד של המנוחה ובפרט, וזה העיקר, הוראות המנוחה. ראו בהקשר זה תצהיר עו"ד גולדנברג מב/3 ובפרט סעיפים 12-15 שם. ועוד ראו בהקשר זה, ע"א 851/79 בנדל נ' בנדל, לה (3) 101, 109.
אשר למעורבות גב' ו'. מעורבות זו עיקרהּ בלחץ שהפעילה על המנוחה לערוך צוואה ולא להותיר את חלוקת עיזבונה לפי חוק הירושה. מעדותה ומהראיות עלה כי לאור מחלוקת רכוש בעבר, ולאור היחסים העכורים, גב' ו' חששה מסכסוכי ירושה בין ילדיה, נכדי המנוחה לבין תובעת ועל כן, עסקה תדיר, בשאלת חלוקת נכסי העיזבון על פי צוואה ולא בירושה על פי דין. אין בכך בכדי לחסות תחת הוראות סעיף 35 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.
סעיף 35 לחוק ירושה מקים חזקה כי הצוואה אינה משקפת את רצון המצווה. אמנם המעורבות לא נלמדת מהתוכן, אך אין המדובר בעצם הדרישה לערוך צוואה או ההשפעה בדבר עצם עריכת צוואה גופה – להבדיל ממעורבות שמשפיעה על תוכנה ועל כן הצוואה אינה משקפת את רצון המנוחה. ראו לעיל פס"ד יעל שטיינר (ע"א 2500/93 יעל שטיינר נ' המפעל לעזרה הדדית של ארגון עולי מרכז אירופה, פ"ד נ (3) 338 – ח"ש).
... בסופו של יום המנוחה חפצה לערוך צוואה והצוואה נשוא הליך זה, נערכה על ידי המנוחה באופן עצמאי וללא מעורבות. הטיוטות על בסיסן ערך עו"ד גולדנברג את הצוואה הן טיוטות שהמנוחה הכתיבה לנתבעת 1, המנוחה ערכה על גביהן תיקונים בכתב-ידה באופן עצמאי והמנוחה גם כתבה טיוטה בחלקה בכתב ידה. עוד יש להביא בחשבון את עצמאותה המחשבתית של המנוחה ואת הפרוטרוט בו נהגה בכל הנוגע להתחשבנות עם אחותה. צוואת המנוחה, כפי שציינתי, אינה עוסקת רק בחלוקת עיזבונה בין נכדיה וביתה. הצוואה מזכירה גם התחשבנות בין המנוחה ובין אחותה. התחשבנות זו 'על הדולר' שצורפה לצוואה, מעידה על עצמאותה המחשבתית ורצונה של המנוחה. אין ספק שבחלק זה הנתבעים או גב' ו' לא נטלו חלק.
... על כן, לא ניתן לומר שהטיוטות או מסמכי הצוואה הקודמים שערכה המנוחה במעורבות גב' ו' או הנתבעת 1, הן שהיוו בסיס לצוואה נשוא הליך זה באופן העונה על השאלה כי נטלו חלק בעריכתה "באופן אחר" ".
17. לא בכדי ציטטתי די בהרחבה בנקודה זאת מפסק הדין, שכן, שוב, וכאמור זה לב ליבו של הערעור, ובכך למעשה התמקד. לכן היה חשוב להמחיש, תוך ציטוט מפסק הדין, כי בית המשפט היה מודע לטענות המערערות במלואן בדבר מעורבותן של ג' וו' בעריכת צוואות המנוחה, ולמרות זאת, תוך הנמקה רחבה ומפורטת, והישענות על פסיקה, דחה את טענת פסילת הצוואה מכוחו של סעיף 35.
18. את טענת המערערות בדבר חוסר סבירות בהוראות הצוואה דחה בית משפט קמא, מהטעם שיש לבחון בעיקר אם הצוואה משקפת ומבטאת את רצונו האמיתי של המצווה. בכל אופן המקרה דנן על נסיבותיו אינו מלמד על חוסר סבירות הוראות הצוואה (סעיפים 44-49 לפסק הדין).
19. לאור כל זאת הורה בית משפט קמא בפסק הדין על קיום הצוואה ודחה את הבקשה למתן לצו ירושה אחר עזבון המנוחה.