הודעת הערעור ונימוקיה
20. בהודעת הערעור "תקפו" המערערות כמעט כל תג בפסק הדין, לרבות קביעת ממצאי עובדה ומהימנות.
21. המערערות ציינו כי ההסכם שהושג בין ר' לאחיה המשיבים האחרים נועד להשתיק את ר', לנוכח החשש כי תצלח בהתנגדותה. לכן טעה בית משפט קמא כשאישר את הסכם הפשרה שהושג בין ר' לאחיה המשיבים והוגש לבית מהמשפט ביום 11.11.20. המערערות הדגישו כי על אף שלא צויין במפורש בפסק הדין כי הסכם זה אושר על ידי בית המשפט, הדבר עולה בבירור, בן היתר משלושה נסחי רישום מקרקעין שצורפו כנספחים 10,11,12 להודעת הערעור, המביאים לידי ביטוי את הסכמות הסכם הפשרה המדובר.
המערערות הוסיפו וטענו בנקודה זאת, כי לאחר שבית משפט קמא אישר את ההסכם שבין ר' לאחיה המשיבים, לא נותר לו ברירה אלא לחרוץ את גורל התובענה לחובתן.
הגם שהתאפשר למערערות לחקור את ר' על תצהירה, שהוגש טרם ההגעה להסכם עם אחיה, בחקירתה ניסתה ר' להקהות ולטשטש את טענותיה כלפי אימה וו' ואחותה ג', בדבר מעורבותן בכתיבת צוואותיה של המנוחה בכלל, והצוואה נשוא הליך זה בפרט;
22. כן ציינו המערערות כי טעה בית משפט קמא בנקודות הבאות:
א. כשקבע כי לא ביקשו לחקור את המומחית גבעון, בעוד הן ביקשו לפוסלה ולמחוק את חוות דעתה, ובית המשפט לא נעתר לבקשתם;
ב. כשלא קיבל את טענתן להשפעה בלתי הוגנת של המשיבות, או מי מהן, ובמיוחד ג' וו' (אימם של המשיבים) על המנוחה בעריכת צוואותיה מבחינת תוכנן, לרבות זאת האחרונה נשוא התובענה קמא;
זאת בין היתר לנוכח עדותה של ו' כי שכנעה את המנוחה כיצד לחלק את עזבונה, וג' שהקלידה את הצוואות;
ג. כשסמך ידיו באופן מלא על עדותו של עו"ד אילן גולדנברג, עורך הצוואה ואחד מעדי הקיום שלה (להלן: "עו"ד גולדנברג"), באפן שהסיק כי בעת החתימה על הצוואה היתה המנוחה עצמאית מבחינה שכלית הכרתית, צלולה וחדה ותוכן הצוואה היה פרי רצונה העצמאי. זאת כשהיו ראיות אחרות שלימדו כי המשיבים 1-4 עזרו למנוחה בפעולות היומיום, לרבות סידורים שוטפים;
ד. טעתה השופטת קמא עובדתית כשקבעה כי הצוואה נערכה על ידי עו"ד גולדנברג, בעוד אשר הוא עצמו העד כי המנוחה הגיעה אליו עם טיוטות צוואה מודפסות;
זאת מעבר לעובדה כי הצוואה דנן דומה לטיוטות שהוקלדו על ידי ג';
ה. חיזוק למסקנה כי הצוואה לא נערכה על ידי עו"ד גולדנברג, ניתן למצוא בחוסר סבירות, תהיות וסתירות בחלק מהוראותיה, כמפורט בסעיף 17 להודעת הערעור;
ו. כשקבעה כי המנוחה נפגשה עם עו"ד גולדנברג שלוש פגישות, בעוד שהתקיימו שתי פגישות בלבד;
ז. כלשא ייחס כל משקל לעובדה, כי לפגישות עם עו"ד גולדנברג התלוותה למנוחה, מעבר למטפלת שלה, גם ג'. זאת אפילו, כעדותו של עו"ד גולדנברג, בזמן הפגישות עם המנוחה בלשכתו, ג' והמטפלת המתינו מחוץ ללשכתו.
ח. כשייחס משקל מסויים לסרטון שהסריט עו"ד גולדנברג במהלך פגישת החתימה על הצוואה, כשבסרטון לא רואים את שלב חתימת המנוחה על הצוואה;
ט. שלא ייחס כל משקל למחדל המשיבים בהבאת עדת הקיום השניה של הצוואה, עובדת במשרדו של עו"ד גולדנברג, הגב' איריס צורי שוסטר, שתעיד על הליך חתימת הצוואה;
י. כשייחס את כתיבת ההתחשבנות בין המנוחה לאחותה, למנוחה, ובכך חיזוק לכאורי לצלילות דעתה ולשליטתה ביד רמה בניהול נכסיה, בעוד שמי שהכין את ההתחשבנות היתה האחות עצמה;
יא. כשקבע, למרות כל הראיות שעמדו בפניו, כי השתכנע שהצוואה משקפת את רצונה של המנוחה.