ר' והסכם הפשרה עם המשיבים 1-4
42. השופטת קמא, כעולה מפסק הדין, לא ייחסה משקל של ממש במסגרת קביעותיה והכרעותיה, להסכם שהושג בין ר' לאחיה המשיבים 1-4, וכל שציינה (בסעיף 7) בפסק הדין היה:
"נתבעת 5... (ר' – ח"ש) הגישה התנגדות למתן צו קיום לצוואה אשר לקיומה עתרו אחֵיה, אולם בדיון שהתקיים ביום 17/12/2019, מחקה נתבעת 5 את התנגדותה למתן צו קיום לצוואה. לשם שלמות התמונה יצוין כי ביום 11/11/20 הוגש הסכם פשרה בין נתבעים 1-4 ובין ר' שעניינו מכירת זכויות במקרקעין שנחלו או קיבלו הנתבעים מאביהם ז"ל או מהמנוחה".
43. השופטת קמא הכריעה בפסק הדין על בסיס הראיות שעמדו בפניה, לרבות חקירתה של ר' על תצהירה שהוגש טרם השגת ההסכם בינה לבין אחיה, כפי שטענו בצדק המשיבים בתשובתם לערעור, כמפורט לעיל.
44. בערעורן ייחסו המערערות משקל רב להסכם שהושג בין ר' לאחיה המשיבים 1-4, עד כדי כך שטענו, שבאישורו את הסכם הפשרה שבין ר' למשיבים 1-4 חרץ בית משפט קמא את גורל התביעה לחובתם (ראו טענות המערערות בנדון בסעיף 21 לעיל).
45. לאחר בחינת הדברים לא שוכנעתי כי משמעות הסכם הפשרה שבין ר' לאחיה הוא "כצעקתן" של המערערות.
46. עיון בהסכם הפשרה שבין ר' לאחיה המשיבים 1-4 (צורף כנספח 1 לתשובת משיבים 1-4 לערעור) מלמד כי עוסק לא רק בעזבון אביהם המנוח (כפי שציינו המשיבים בתשובתם) אלא גם בעזבון המנוחה (ראו ה"הואיל" הרביעי).
אני מוכן גם לצאת מנקודת הנחה כי ר' הרוויחה מהסכם הפשרה, בכך שבמסגרתו, וככל שהצוואה תקויים, לא תידרש להחזיר מליון ₪ מתוך שני מליון הש"ח שנתנה לה המנוחה בחייה (כך למעשה אף הודה בפנינו ב"כ המשיבים 1-4 בישיבת הערעור – עמ' 4 לפרו' שו' 26-28).
יחד עם זאת, ר' נחקרה על תצהיריה בתאריך 17.12.2019 די בהרחבה על ידי ב"כ המערערות ובית משפט קמא התרשם מעדותה.
בית המשפט התרשם גם מיתר העדויות שנשמעו בפניו, ובראשן עדותו של עו"ד גולדנברג, שערך את הצוואה והתרשם במישרין מצלילותה ומרצונה האמיתי של המנוחה.
בשקלול כל הראיות האמורות שוכנע בית משפט קמא כי הצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה, ללא קשר להסכם הפשרה שערכה ר' עם אחיה (עמדה על נקודה זאת ב"כ של ר' בטיעוניה בפנינו, עמ' 6 לפרו' שו' 4-6).
47. יותר מזה – אמנם ציינתי לעיל, כי אני יוצא מנקודת הנחה שר' הרוויחה מהסכם הפשרה, בכך שבמסגרתו, וככל שהצוואה תקויים, לא תידרש להחזיר מליון ₪ מתוך שני מליון הש"ח שנתנה לה המנוחה בחייה.
יחד עם זאת עיון מדוקדק בצוואה מלמד, כי המנוחה לקחה בחשבון כי ר' לא תשיב את מליון הש"ח העודפים שקיבלה ולכן ערכה האיזון המתאים בצוואה.
להבהרת הדברים נצטט מהצוואה בקטע הרלוונטי (סעיף 3.6.9), כדלקמן:
"ר' ... לא תקבל כל חלק מרכושי (ההדגשה והקו במקור – ח"ש) מכיוון שהיא מחזיקה שני מיליון ₪... שנתתי לה ואינה זכאית לכל תוספת מרכושי. מסיבה: ר' קיבלה ממני מיליון ₪... לפתרון בעיית הדיור שלה ב... . מיליון נוסף... שקיבלה למשמרת עבור פתרון דיור לאחיה א' שהפקדתי בחשבונה בבנק יהב, ועד למועד כתיבת הצוואה טרם החזירה למשפחה. ככל שר' תחזיר לי את הסכום האחרון בסך 1,000,000 ₪ לעזבוני סכום זה יתחלק בחלקים שווים בין חמשת ילדיו של בני ז"ל (המשיבים 1-4 – ח"ש). במקרה זה ר' אף תצורף לרשימה בסעיף 3.6.10".
48. במילים אחרות, הגם שהחשש בליבן של המערערות לנוכח ההסכם שבין ר' לאחיה המשיבים 1-4 מובן, סבורני כי המשקל שייחסו לו, שלא התקבל על ידי בית משפט קמא, הוא מוגזם, ולא מבוסס דיו. בכל מקרה חשש זה לא הוכח, כך לטעמי.
49. סבורני כי עמדותיהם של המשיבים בנקודה זאת, כפי שפורטו בסעיפים 23 (ו) ו- 24(ד) לעיל לתשובתם, במקומן, ומדברות בעד עצמן.