חרף הסוגיות הנכבדות שמעוררות העתירות שלפנינו בכל הנוגע לסמכותו של בית משפט זה לבקר את מלאכת הכנסת בכובעה כרשות המכוננת; מקובלת עליי העמדה כי אין מקום להכריע לעת הזו בשאלת תחולתה של דוקטרינת התיקון החוקתי הבלתי חוקתי, וזאת בשים לב לתוצאה שאליה הגענו. בנסיבות המקרה, ניתן להסתפק בקביעה שלפיה המחוקק-המכונן אינו רשאי לשלול בחקיקת יסוד "מאפיינים גרעיניים מינימליים" של מדינת ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית (פסקה 31 לחוות דעתה של הנשיאה א' חיות). עם זאת, אינני סבורה כי יש בהכרח מקום לדחות את ההכרעה בשאלת אימוצה של דוקטרינת התיקון החוקתי הבלתי חוקתי עד לאחר השלמת מלאכת כינון החוקה (פסקה 15 לחוות דעתה של הנשיאה א' חיות); להשקפתי, מוטב שלא נקבע מסמרות גם בעניין זה, ודי אם אציין שקביעה כזו עלולה להוות תמריץ שלילי לכנסת לדחות עד אין קץ את סיום מפעל החוקה.
3. לב ליבה של הביקורת שמשמיעים העותרים כלפי חוק-יסוד: הלאום ועתירתם להתערבותנו, ממוקד בטענה שחוק-היסוד מבכר את אופייה היהודי של מדינת ישראל, תוך פגיעה בערכיה הדמוקרטים של המדינה ובפרט בערך השוויון, ומוביל לשינוי משטרי. חברתי הנשיאה א' חיות דוחה טענה זו במשנה סדורה ואני סבורה כמוה.
מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי – על כך אין ולא יכול להיות עוררין, בבחינת המובן מאליו. על הנחת יסוד זו הוקמה המדינה, כפי שצוין באופן מפורש ומובהק עוד בהכרזה על עצמאותה: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל" (הכרזה על הקמת מדינת ישראל, ע"ר התש"ח 1). מדינת ישראל נולדה על מנת להגשים את מאוויו וחזונו של העם היהודי, ולעצם קיומה נודעת חשיבות רבה גם ליהדות התפוצות (סעיף 6 לחוק-יסוד: הלאום מבטא תפיסה זו); והדברים קיבלו ביטוי ציורי בדבריו של הפילוסוף היהודי אמריקני ג'ורג' שטיינר:
"ישראל היא נס מוחלט, חלום מן התופת שהתגשם כבמטה-קסם. עכשיו היא מקום המקלט הבטוח ליהודים אם תתחדש צרה שוב – והיא תתחדש. באחד הימים אולי תתן ישראל מחסה לבַני ולבני-בַני. איזה יהודי רשאי לפקפק או אפילו להתעצב ביחס לציונות? (ג'ורג' שטיינר, "ג'ורג' שטיינר: כולנו אורחי החיים – נאום תודה על פרס ברנה" קשת החדשה (6) 7, 10 (2004)).
בה בעת, ביהודיותה של מדינת ישראל שהיא סימן היכר וזהות שלה אין משום פגיעה באבן הפינה הנוספת של המדינה – היותה מדינה דמוקרטית. במדינת ישראל הריבון הוא כלל ציבור אזרחיה, ללא קשר למוצא לאומי או אתני, והגדרתה כמדינה יהודית אינה נוגדת את היותה מדינת כל אזרחיה (אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל כרך א: עקרונות יסוד 334 (מהדורה שישית, 2005)).