5. ועתה לתוכנו של חוק-יסוד: הלאום. כפי שציינתי בפתח הדברים, אני מסכימה ומצטרפת לעמדת חברתי הנשיאה א' חיות כי עלינו לבכר פרשנות מקיימת של דבר חקיקה, שלפיה הוא אינו פוגע במארג החוקתי הקיים (פסקה 59 לחוות דעתה). מרגע שחוק-היסוד התקבל, הוא בעל חיות משל עצמו. עליו להשתלב במארג החוקתי; לשקף איזון בין תכליתו ובין עקרונות היסוד של השיטה (ראו גם: אהרן ברק פרשנות במשפט כרך שלישי: פרשנות חוקתית 85-84 (1996)); ויש לפרשו באספקלריה של מערך החיים הלאומיים של מדינת ישראל (השווּ: בג"ץ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד ז 871, 884 (1953)). אנו מצוּוים בפרשנות הרמונית וקוהרנטית של חוקי-היסוד, כזו שאינה שוללת את הזהות הדמוקרטית או היהודית של מדינת ישראל ואינה מבכרת זהות מסוימת על פני האחרת. יש לפסוע בתלם פרשנות זה כל עוד מדובר בפרשנות אפשרית וסבירה שאינה מנותקת מהטקסט החוקתי, כך בהתייחס לחוק רגיל, לא כל שכן בחקיקת יסוד.
סעיף 1 לחוק-יסוד: הלאום מצהיר כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה ממומשת זכותו התרבותית הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית; וכן כי מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי. יישומה של פרשנות מקיימת משמעה שאין בהוראת סעיף 1 לחוק-היסוד כדי לשלול או לפגוע בזכויותיהן של קבוצות מיעוט לא-יהודיות, או לשלול את זכותן של קבוצות אלה להגדרה עצמית תרבותית (לעמדה שלפיה יש למדינה מחויבות חוקתית לסייע גם לזהותם ולתרבותם של המיעוטים הלא-יהודים בחברה הישראלית, ראו: גרשון גונטובניק "זכויות קבוצתית תרבותיות במדינה יהודית ודמוקרטית" תרבות דמוקרטית (19) 23, 58-53 (2020)). פרשנות הרמונית של המארג החוקתי הקיים מחייבת אף את המסקנה שאין בסעיף 1 לחוק-היסוד כדי להקנות זכויות עודפות לאלו המשתייכים ללאום היהודי. הוא הדין לגבי הוראת סעיף 7 לחוק-יסוד: הלאום, הנוגעת לפיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי. למרות שבקריאה ראשונה הוראה זו מעוררת קושי מסוים, ניתן ויש להעניק לה פרשנות מקיימת העולה בקנה אחד עם המארג החוקתי הישראלי, כך שערך ההתיישבות היהודית ניצב במקביל לערך השוויון, שהוא מערכי היסוד של שיטת המשפט שלנו ונגזר מהזכות החוקתית לכבוד. ההצהרה בדבר עידוד התיישבות יהודית לא תפגע בצרכי ההתיישבות של אלו שאינם יהודים, ולא תמנע התחשבות בצרכי התיישבותם בעת התנגשות עם צרכי ההתיישבות היהודית (ראו גם: חיים זנדברג "הצעת פירוש לסעיף 7 לחוק הלאום: 'התיישבות יהודית'" קומנטר מאמרים על חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (יובל שני וידידיה שטרן עורכים, צפוי להתפרסם)). ערך ההתיישבות היהודית אינו מתיר פגיעה בזכויות אדם, למותר לציין כי פעולות השלטון בהקשר זה כפופות לחובות מתחום המשפט המינהלי וחשופות לביקורת שיפוטית בהתאם למבחני פסקת ההגבלה.