מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
15. מעמדם החוקתי העל-חוקי של ערכיה היהודיים של מדינת ישראל, אינו חדש עמנו, ואינו תולדה של חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי מעת כינונו. מעמדם עוגן עוד קודם לכן, בימים עברו; הן במסגרת מגילת זכויות האדם, הן במסגרת חוקי-היסוד המוסדיים.
16. בסעיף 1א לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – סעיף המטרה – נקבע: "חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". אותה לשון נקט המכונן בסעיף 2 לחוק-יסוד: חופש העיסוק. הנה כי כן, כבר בעת שעיגנה הרשות המכוננת את מגילת זכויות האדם בחקיקת-היסוד, ראתה להבהיר, כי הללו נועדו לעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. גם בפסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן ביטוי לערכיה של מדינת ישראל: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". כך נקבע גם בפסקת ההגבלה שבחוק-יסוד: חופש העיסוק. הא למדנו, כי לא רק אופייה וצביונה של הזכות החוקתית מושפעים מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; גם הפגיעה בה מותנית בכך שתהא למטרה ההולמת אותם ערכים. עמד על כך המשנה לנשיא מ' אֵלון: "תנאי קודם למעשה הפגיעה בזכויות היסוד של כבוד האדם וחירותו הוא אפוא, שפגיעה זו תעלה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל; על טיבם של ערכים אלה אנו למדים מהסעיף הראשון של חוק היסוד האמור, הוא סעיף המטרה, היינו, ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" (ע"א 506/88 שפר נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(1) 87, 105-104 (1994), (להלן: עניין שפר)). התניית הפגיעה בחוק-היסוד בכך שתעלה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מלמדת לשיטת פרופ' אֵלון על הקפדת המחוקק לפרש את חוק-היסוד בהתאם למטרה הדו-ערכית: יהודית ודמוקרטית (מנחם אֵלון, "דרך חוק בחוקה: ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית לאור חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו" עיוני משפט יז 659, 665); (להלן: אלון – דרך חוק בחוקה)).
17. גם בחקיקת-היסוד המוסדית – סעיף 7א(א)(1) לחוק-יסוד: הכנסת – ניתן ביטוי למעמדה החוקתי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית [...]". הזכות להיבחר, זכות חוקתית יסודית, נסוגה אפוא מפני ערך חוקתי אחר – היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. אדם הרוצה לשמש נבחר ציבור בכנסת ישראל, אינו רשאי לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.