בג"ץ 5555/18 ח"כ אכרם חסון נ. כנסת ירושלים - חלק 91

18. הנה כי כן, המושג מדינה יהודית כערך חוקתי, קנה לו שביתה הרבה קודם הורתו ולידתו של חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. אשר לתחומי השׂתרעותו של הערך החוקתי – מדינה יהודית – נחלקו הדעות עוד בימים קדמונים, הרבה לפני חקיקתו של חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. היו שגרסו כי הערך החוקתי – מדינה יהודית – מצטמצם אך לתחומי חוקי-היסוד המסויימים שבהם הוזכר; לעומתם סברו אחרים, כי משעוגן הערך החוקתי – מדינה יהודית – הרי שקנה לו מעמד חוקתי עצמאי, ומצוּדתו פּרושׂה על כל דבר חקיקה. המשנה לנשיא מ' אֵלון, צידד בגישה האחרונה, שלפיה המעמד החוקתי של מדינה יהודית, אינו תחוּם אך להקשרם של חוקי-היסוד שבהם הוזכר: "עיון זה בערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובדרכה של מטרה שלובת ערכים זו, חשיבות רבה נודעת לו. זכויות היסוד, ההוראות והכללים המצויים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, לא ללמד על עצמם בלבד יצאו אלא על כלל המערכת המשפטית בישראל יצאו, שהרי מהווים הם את ערכי היסוד של השיטה המשפטית בישראל, על כל המשתמע מכך. לרגל מעמדו וחשיבותו החוקתיים של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הוראותיו של חוק זה אינן רק בבחינת ערכי היסוד של השיטה המשפטית בישראל, אלא מהוות הן את תשתית היסוד של מערכת המשפט בישראל, ומתוך כך יתפרשו חוקיה ודיניה של מערכת זו על-פי מטרתו האמורה של חוק-יסוד זה, היינו לפי ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית" (עניין שפר, 105). זו היתה גם עמדתה של יהודית קרפ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "המטרה, כפי שהצהיר עליה המחוקק אינה 'להגן על כבוד האדם וחירותו' סתם, אלא להגן כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של המדינה [...] סעיף 1 לחוק-היסוד יש לו, כך נראה, חיות משל עצמו, וכוחו נמשך והולך מכוח אמירתו המפורשת של המחוקק גם מעבר לתחומיה של ההגנה על כבוד האדם וחירותו, גם מעבר לתחומיו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אל מרחב כלל ערכיה הדמוקרטיים והיהודיים של המדינה" (קרפ, 347). לעומתם גרס פרופ' ברק, כי במרכזו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו "עומדת ההגנה על כבוד האדם וחירותו, והעיגון של ערכי המדינה קשור להגנה זו ונגזר ממנה" (אהרן ברק פרשנות במשפט: כרך ג – פרשנות חוקתית 327 (1995) (להלן: ברק – פרשנות חוקתית)). לשיטתו, ערכי המדינה היהודית, כערכים חוקתיים, אינם משתרעים אל מעבר לחוקי-היסוד שבהם נתפרשו; אין לך בו אלא חידושו.