פסקי דין

בג"ץ 5555/18 ח"כ אכרם חסון נ. כנסת ירושלים - חלק 92

08 יולי 2021
הדפסה

19. משבא לעולם חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, שוב איננו נדרשים להכניס ראשנו בין הרים, ולהכריע במחלוקת הנ"ל שניטשה בין שופטים ומלומדים. עתה, אין עוד ספק כי ל'מדינה היהודית' מעמד חוקתי עצמאי, אשר אינו מצטמצם לדל"ת אמותיו של חוק-יסוד כזה או אחר. בעניין שעל הפרק, גם איננו נזקקים להכרעה במחלוקת הזו. במוקד הדיון ניצבת שאלת היקפה של הזכות החוקתית לשוויון, כשאין עוררין על כך שמטרתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו היא "להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" (סעיף 1א); וזאת עוד בטרם נחקק חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. הזכות החוקתית לשוויון, והערך החוקתי של המדינה היהודית, הגיחו למשפטנו כשהם שלובים ושזורים זו בזה. בעת שרטוט היקפה של הזכות החוקתית לשוויון, מוכרחים אנו להתחשב בערכיה היהודיים של מדינת ישראל.

20. מדינת יהודית כערך חוקתי שוכנת אפוא אחר כבוד בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, על נגזרותיו, משחר כינונו. ברם, אין די בעובדה זו, כדי להוכיח שחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, לא הצר את היקפה של הזכות החוקתית לשוויון. על מנת לבסס מסקנה זו, שומה עלינו להראות, כי האיזון שבין זכות היסוד לשוויון, לבין ערכה החוקתי של המדינה היהודית – לא נשתנה עם חקיקתו של חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. לשם כך, עלינו לבחון תחילה, מה נכלל בערך החוקתי של מדינה יהודית, קודם לחקיקתו של חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ובאיזה אופן השפיע הדבר על הזכות החוקתית לשוויון. לאחר מכן, נבחן אם בחקיקתו של חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, הוּצרוּ מידותיה של הזכות החוקתית לשוויון, האם נסוגו מפני ערכי המדינה היהודית, או שמא נותרו כשהיו בראשונה.

מדינה יהודית כערך חוקתי

21. מה נכלל בתחילה, עם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בערך החוקתי של מדינה יהודית? סמוך לאחר כניסתם לתוקף של חוקי-היסוד שנחקקו בראשית שנות ה-90 – חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק – נשתברו קולמוסים רבים בניסיון להשיב על שאלה זו; המשימה היתה קשה, והגדרות שונות הוצעו. בשל הקושי להצביע על הגדרה מדויקת וכוללת למדינה היהודית, התייחס הנשיא ברק למאפיינים 'הגרעיניים', המינימאליים, אשר מעצבים אותה: "מה הם אפוא המאפיינים ה'גרעיניים' המעצבים את הגדרת המינימום של היות מדינת ישראל מדינה יהודית? מאפיינים אלה הם בעלי היבט ציוני ומורשתי גם יחד. במרכזם עומדת זכותו של כל יהודי לעלות למדינת ישראל, שהיהודים יהוו בה רוב; עברית היא שפתה הרשמית המרכזית של המדינה, ועיקר חגיה וסמליה משקפים את תקומתו הלאומית של העם היהודי; מורשת ישראל היא מרכיב מרכזי במורשתה הדתית והתרבותית" (א"ב 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה נ' אחמד טיבי, פ"ד נז(4) 1, 22 (2003), (להלן: עניין טיבי)).

עמוד הקודם1...9192
93...168עמוד הבא