תחולת צו ההרחבה באפייה
7. בכתב התביעה שהגיש המערער, לא צוין כלל מה הוא עיסוקה של המשיבה. כל שנטען הוא כי המערער עצמו הוא "עובד מטבח" (סעיף 7) וכי על הצדדים חלים "ההסכם הקיבוצי ו/או צו ההרחבה בענף המאפיות ו/או התעשייה" (סעיף 17). בהמשך, אף הושמטה ההתייחסות ל"הסכם הקיבוצי" ונטען כי "למצער" חל צו ההרחבה הכללי (כוונת המבקש היא לצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה שיכונה להלן – צו ההרחבה הפנסיוני). המשיבה הכחישה בכתב ההגנה את תחולתם של צווי ההרחבה הנטענים וציינה כי היא "מפעילה מסעדה ובית קפה ואינה מאפייה, לא במהותה ולא בעיקר עיסוקה" (סעיף21; וכן סעיפים 12 ו – 28 לכתב ההגנה).
8. בחקירתו הראשית, נשאל המערער "מה יש בחשמונאים?" (המבקש הועסק ברחוב החשמונאים בתל אביב) והשיב "יש מטבח. יש מאפיה של לחם. למטה יש עוגות. העוגות נאפות במקום. למטה יש לחמים ועוגות. הלחמים והעוגות נאפים במקום. אני עשיתי סנדוויצ'ים". בחקירה הנגדית העיד המערער כי ה"קומה למעלה" בה עסק בהכנת הכריכים, גדולה מהקומה למטה, וכי יש בה שולחנות ללקוחות בהם יושבים לאכול "הרבה אנשים" ומוגשים בה "הרבה דברים" ובהם כמה סוגים של סלט, פסטה וקפה. מנהלת משאבי אנוש של המשיבה הסבירה בחקירתה
--- סוף עמוד 6 ---
הראשית, כי המשיבה מפעילה "בית קפה ומסעדה. מכינים שם סנדוויצ'ים וסלטים. יש גם אפיה של לחמים. אופים מאפים, לחם, עוגות, כמו מאפים". עוד העידה כי בקומת המרתף ממוקמים משרדי המטה של הנהלת המשיבה, "מטבח, איפה שאופים התנורים, ואת הקונדיטוריה" ואילו בבית הקפה המצוי בקומה שמעל למרתף יש מתקני חימום אך לא מתבצעת אפייה. בחקירתה הנגדית אישרה עדת המשיבה כי בקומה הראשונה אופים גם חלות. בהמשך חקירתה ציינה העדה כי יש למשיבה 300 עובדים בסניפים שונים. לשאלת בית הדין השיבה, כי חלק מהבצק לאפייה מוכן במקום וחלקו מגיע ממקום אחר. הראיות היחידות שהוצגו בהליך הן רישיון עסק ותעודת כשרות.
9. בית הדין האזורי קבע כך:
"בהתאם לתיאור של התובע ושל העדה מטעם הנתבעת, גב' אילון, יש בעסק שתי קומות. בקומה העליונה קיים בית קפה-מסעדה, מכירה של לחמים ודברי מאפה, ואפיית חלות. בקומה התחתונה ישנם משרדי המטה של החברה, ותנורים לאפיית לחמים.
ברישיון העסק מופיע "סוג מזון: מוצרי מאפה" קבוצת מזון: מוצרי מאפה, תערובות להכנתם ובצקים. בתעודת הכשרות מופיע כי ההשגחה היא של רב מדור קונדיטוריות ומאפיות.