מדוקטרינת מעשה בית דין צמחו שני כללי משנה עיקריים: השתק עילה, המונע התדיינות נוספת בעילה שהוכרעה; והשתק פלוגתא, המונע דיון נוסף בפלוגתא שנדונה והוכרעה, גם כאשר עילות התביעה שונות זו מזו בכל אחת מההתדיינויות (יששכר רוזן-צבי, ההליך האזרחי 485 (2015) (להלן: רוזן-צבי); נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 137 (1991) (להלן: זלצמן)).
41. כלל "השתק עילה" קובע כי כאשר תביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, לא ייזקק בית משפט לתביעה נוספת בין אותם צדדים (או חליפיהם), בהתבסס על עילה זהה (ראו למשל: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 265 (מהדורה 13, 2020) (להלן: גורן)). יסודותיו של כלל זה פורשו בפסיקה באופן מרחיב. כפי שציין רוזן-צבי בספרו:
" ...המונח "עילה" הוגדר באופן שתחולתו משתרעת לא רק על טענות עובדתיות שנטענו בפועל ועל תאוריות משפטיות שהועלו לדיון במסגרת ההליך הראשון, אלא גם על טענות ותאוריות משפטיות הנוגעות לסכסוך נשוא התובענה, שניתן היה לרכזן יחדיו ולהביאן במאוחד בפני בית המשפט גם אם כלל לא נטענו במסגרת ההתדיינות הראשונה." (רוזן-צבי, עמוד 491).
--- סוף עמוד 24 ---
42. כאשר צד להליך מעלה טענה בדבר השתק עילה בשל עילות תביעה זהות, על בית המשפט לבחון מבחינה מהותית האם הזכות או האינטרס המוגן שנפגעו בשני ההליכים זהה ואת מידת הדמיון בתשתית העובדתית הניצבת ביסוד שני ההליכים (ע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (4.3.2010) (להלן: עניין סולל בונה)). בהקשר זה נקבע בע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5) 166 (2003) כי:
"מבחן 'זהות העילות' בהקשר של עקרון מעשה-בית-דין זכה לפירוש רחב למדי בפסיקת בתי-המשפט. הוא מתקיים מקום ששתי התביעות מבוססות על עילות זהות בבסיסן, גם אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים נוספים שלא פורטו בתביעה הקודמת." (שם, עמ' 181).
43. כאמור, כלל "השתק פלוגתא" מונע התדיינויות נוספות בין בעלי הדין בפלוגתא שכבר נדונה ביניהם בהתדיינות קודמת והוכרעה על ידי בית משפט בהחלטה סופית, אף אם עילות התביעה שונות זו מזו בכל אחת מן ההתדיינויות. זאת משיקולי יעילות ועל מנת למנוע הכרעות סותרות בפסקי דין שונים או בהחלטות שונות. על פי פסיקת בית משפט זה, נדרשים ארבעה תנאים לצורך הוכחת קיומו של השתק פלוגתא: הפלוגתא זהה מבחינה עובדתית ומבחינה משפטית לפלוגתא שנידונה בהליך הראשון; בהליך הראשון קיימו הצדדים התדיינות באותה פלוגתא; הפלוגתא הוכרעה בהליך הראשון ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי; ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק הדין בהליך הראשון (ע"א 8558/01 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מים בע"מ, פ"ד נז(4) 769, 780 (2003); עניין סולל בונה, פסקה 9; ע"א 9211/09 איזוטסט בע"מ נ' ד"ר אורנה דריזין, [פורסם בנבו] פסקה 10 (4.7.2012); זלצמן, עמ' 141). יצוין כי בפסיקת בית משפט זה הורחבו התנאים לקיומו של השתק פלוגתא, כך שנקבע כי בנסיבות מסוימות (בהן למשל לא הוגש כתב הגנה או בהן למשל לא ניתנה לנתבע רשות להתגונן בתובענה שהוגשה בסדר דין מקוצר), יתכן שיקום השתק פלוגתא גם כאשר לא הייתה התדיינות בין הצדדים במסגרת ההליך הראשון באותה פלוגתא ואף אם ההליך הראשון הסתיים ללא ממצא פוזיטיבי באותו ענין (רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' וינשטיין, [פורסם בנבו] פסקה 20 (8.3.2009) (להלן: עניין וינשטיין); רע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' בן ברוך, [פורסם בנבו] פסקה 17 (23.7.2012); ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי, [פורסם בנבו] פסקה 27 (15.12.2015) (להלן: עניין צוברי)).