[במאמר מוסגר יצוין כי יש לדחות גם את יתר טענות המשיבות באשר לשימוש הנוסף שנעשה במכתב ההרשאה, לרבות הצגתו במסגרת קטלוג, כאשר נטען כי לא מדובר היה בשימוש מסחרי. מה גם שאף בעניין זה, לא חוייבו המשיבות בתשלום פיצויים בגין כך (וממילא גם לא בקנס לפי הליכי פקודת בזיון בית משפט), משנקבע כי טענה זו לא הועלתה על ידי המערערות בכתב בתביעה.]
53. יחד עם זאת, במקום אחד, לגבי סוגיה בודדת, ראיתי לנכון לקבל את טענת המשיבות. זאת, בקשר לסוגיה האם "עוּות" או "שופץ" "איור השמש" באופן המפר את הסכם הפשרה. בבקשת הבזיון הראשונה נטענה טענה כללית ל"עיוות" התמונה (ובאופן מפורט בעיקר בקשר לרקע האיור), בעוד שבמסגרת התביעה (ובבקשת הבזיון השנייה), התמקדו המערערות בטענה לשינוי האיור בהתייחס לנקודות ולקווים הסובבים את השמש. לטענת המשיבות (כאשר המערערות למעשה לא חולקות על כך) אז והיום נעשה שימוש על ידי המשיבות באותו איור השמש בתצורה זהה, וכך גם עולה מעיון בנספחים שצורפו לבקשות השונות (למשל, נספח להודעת המערערות מיום 21.11.2011 בבקשת הבזיון הראשונה; נספח 15 לבקשת הבזיון השנייה). בית המשפט אף קבע בהקשר זה, במסגרת ההחלטה בבקשת הבזיון הראשונה, בהתייחסו בין היתר לאיור השמש, כי שינוי הרקע מהווה הפרה, אם כי "הציורים עצמם שבכל תמונה הינם הציורים השלמים שביצירה ומבחינה זו אין הפרה" (פסקה 7 להחלטה).
54. נראה אפוא כי בעניין זה חל כלל השתק עילה, או כלל של מניעות. כאמור, על פי כלל השתק עילה, כאשר יכול היה תובע לרכז את כל העובדות והטענות הנוגעות למעשה במסגרת ההתדיינות הראשונה, ייחשבו שני ההליכים כנסמכים על עילות זהות. בענייננו, שעה שבחרו המערערות להעלות תחילה בהליך הבזיון הראשון טענות מסוימות בדבר "שינוי" או "עיוות" איור השמש, תוך השמטת הטענה הנוגעת ל"שינוי" הנקודות או הקווים המהווים חלק מהאיור, ומשעה שבית המשפט הכריע בטענות ל"שינוי" או "עיוות" כאמור וקבע כי אין הפרה בצורת האיורים עצמם (כאשר גם בית משפט זה סמך ידיו על קביעות אלו), ישנן רגליים מוצקות לסברה כי לא הייתה הצדקה לקיים בירור נוסף לצורך הכרעה בטענות משפטיות שהמערערות בחרו שלא להעלות
--- סוף עמוד 30 ---
במסגרת ההליך הראשון, באשר ל"עיוות" נוסף של איור השמש, בהתייחס לנקודות או לקווים שעל פני האיור (המסקנה דלעיל נכונה אף מבלי להידרש לשאלה אם חל בעניין זה הכלל בדבר השתק פלוגתא, שכן לכאורה לא מדובר בהכרעה שהייתה חיונית לתוצאת ההליך הראשון [על תנאי ה"חיוניות" ראו עוד: רוזן צבי, עמ' 584-578]. על פני הדברים, גם לא נערך דיון ממוקד בטענה הספציפית הנוגעת לשינוי הנקודות והקווים באיור השמש, כך שלא ניתן לומר במלוא מובן המילה כי התקיים התנאי שעניינו קיום התדיינות לגופו של עניין בפלוגתא).