--- סוף עמוד 129 ---
עכשיו" בנושא הגיוס, אלא כי יש לשנות את הכללים לכיוון של גיוס משמעותי יותר של בני הישיבות, תוך התחשבות בקהילתם ותרבותם. כפי שנקבע שם, ישנה הכרה בחשיבות התכלית של שילוב המגזר החרדי במרקם חיי המדינה, תוך הכרה בייחודיות החברה החרדית ותרבותה, ובאופן שאמור לקדם אינטרסים כלכליים, לאומיים ומשקיים (שם, עמודים 702-701). כך לגבי שירות צבאי, וכך ביתר שאת ביחס ללימודי השכלה גבוהה לבנות החברה החרדית. עמדה זו אף הייתה חלק מהעתירות הנוספות שבהן נדון העניין (בג"ץ 6298/07 רסלר נ' כנסת ישראל, פ"ד סה 1 (2012); בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת [פורסם בנבו] (12.09.2017)). נזכיר עוד כי עסקינן בתכנית חומש. הוצבו יעדים וניתנו כלי מדידה. ניתן לבחון את התוצאה. רובה המכריע של התכנית כבר מאחוריה, ולאחר מכן תוצע תכנית חדשה בהתאם ללקחי התכנית הנוכחית. ויודגש כי הבדיקה מעת לעת, למשל כל מספר שנים, חיונית לתהליך. אין זה בגדר לפנים משורת הדין, אלא, בעיניי, חובה. זאת, כדי להשיג את היעד של שילוב בני החברה החרדית בחברה הכללית.
בענייננו, נכון שמדיניות חברתית (social policy) תפעל לעודד פתיחת שווקים שונים לבני ובנות החברה החרדית. המסלולים הנפרדים עשויים לסייע להם להשתלב טוב יותר בכלכלה הישראלית ובשוק התעסוקה – לטובתם ולטובת החברה כולה. שיקול זה תומך בגישה הדרגתית וביצירת מודלים נוספים, גם כדי לעודד את בני החברה החרדית לכיוונים מסוימים ולאפשר להם ליהנות מיתרונות ההשכלה הגבוהה. עבור חלק מבני החברה החרדית המסלול הנפרד הוא מעין סולם, או כלי שמסייע להגיע למטרה אחרת. ודוקו, המסלולים הנפרדים קיימים במוסדות להשכלה גבוהה לצד מסלולי לימוד "מעורבים", ולכך אתייחס בהמשך. מסלולים אלה יכולים ליצור גשר טוב יותר גם מבחינה תרבותית בין החברה החרדית לחברה הישראלית הכללית, ולסייע לקיומו של שיח איכותי ופורה יותר. בני החברה החרדית שישתלבו טוב יותר בחברה הכללית יכולים לפתוח מעין צוהר שיאפשר לנהל שיחה בהירה יותר. בהקשר זה יש להתייחס לטענות שנשמעו בהליכים שלפנינו, החוששות כי הכרה באפשרות של הפרדה במוסדות להשכלה גבוהה תתרום להיווצרותו של "מדרון חלקלק", ושל הפרדה הולכת וגדלה בחברה החרדית. איני סבור כי יש לתת משקל לחשש זה בנסיבות העניין. לא ניתן להסתפק באפשרות לקיומו של "מדרון חלקלק", אלא יש להראות מדוע דווקא המקרה שלפנינו יתרום להיווצרותו של "מדרון", מדוע יש להניח שהמדרון יהיה "חלקלק", ולמה יהיה קושי לתקוע יתד במקום המתאים בעתיד, אם אכן ירבו ההקשרים שבהם תעלה סוגיית ההפרדה המגדרית (לגבי חולשותיהם של טיעונים מעין אלה ראו