--- סוף עמוד 130 ---
למשל David Enoch, Once You Start Using Slippery Slope Arguments, You're on a Very Slippery Slope, 21 OXFORD J. LEGAL STUD. 629 (2001)). מכל מקום, איני סבור שהחשש המעורפל והעתידי שקול כנגד הרווח הברור והמיידי שנובע מהמסלולים הנפרדים לתלמידים שלומדים בהם, ולא היו לומדים כלל במוסד להשכלה גבוהה אלמלא כן. ועיקר, אל לנו לשלול את הבחירה להשתייך לחברה החרדית לפני, תוך כדי ואחרי הלימודים. במובן זה, המטרה אינה לשנות אורח חיים אלא להרחיב אותו לבוחר או לבוחרת בכך.
8. תפישות פמיניסטיות. דרך נוספת להביט על סוגיה זו היא דרך העדשות של סוגי הפמיניזם השונים. "הפמיניזם הליברלי", למשל, הדגיש באופן מסורתי את השוויון המוחלט שאליו יש לשאוף מבחינה מגדרית. לפי קו זה, ההפרדה בין נשים וגברים פסולה. יש להוריד את החומות, ככל שהן קיימות, בין גברים ונשים. שתי הקבוצות שוות ביכולותיהן, והמסגרות החינוכיות חייבות לשקף זאת. גישה זו אכן תומכת באופן ברור בקבלת עתירת תירוש, אך ישנן גם גישות אחרות שנותנות ביטוי לקולות מסוג שונה.
נזכיר את הפמיניזם התרבותי. זה גורס כי אין לבחון את מעמדה של האישה רק לפי נורמות שנקבעו בעולם שנשלט בעיקרו בידי הגבר. לפי גישה זו, לאישה מאפיינים ייחודיים בעלי ערך שווה ומוסף ואין להכחיש זאת. מודגש בתיאוריה זו כי האישה מעריכה אינטימיות, ומאופיינת בדאגה, אכפתיות ושימת דגש על יחסי אנוש (JG RIDDALL, JURISPRUDENCE 282-285 (2ND EDN, OXFORD 1999); Rosemary C. Salomone, Feminist Voices in the Debate over Single-Sex Schooling: Finding Common Ground, 11 MICH. J. GENDER & L. 63, 81-84 (2004). וכן ראו ספרה פורץ הדרך של קרול גיליגן CAROL GILLIGAN, IN A DIFFERENT VOICE: PSYCHOLOGICAL THEORY AND WOMEN'S DEVELOPMENT (1982)).
ורלוונטי לענייננו – נפנה ל"גל השלישי" של הפמיניזם, שהחל בשנות התשעים של המאה הקודמת. על פי תפישה זו – ויש בין הפמיניסטיות גם המבקרות אותה ובעיקר את האפשרות למתוח אותה לכיוונים שונים ומרוחקים – נכון לאפשר לכל אישה להגדיר את הפמיניזם המתאים לה כהחלטה אישית. תובנה עיקרית בגל זה היא הכרה בכך שהחוויה הפמיניסטית אינה זהה אצל כל אישה באשר היא. הדוגמא שמופיעה רבות בספרות היא כי צרכי האישה האפרו-אמריקאית שונים ממצב חייה של
--- סוף עמוד 131 ---
האישה האנגלו-אמריקאית. אין לכפות הנחות על הביטוי הפמיניסטי ולהגדירו בצורה מסוימת. דוגמא לכך היא שאין לשלול – גם מבחינה פמיניסטית – בחירה של אישה להיות עקרת בית, לגדל את ילדיה ולא לצאת לשוק העבודה. האישה רשאית להשתייך לקהילה שמרנית או דתית. הדגש הוא בבחירה של האישה והדרך שבה היא מגדירה את עצמה: Choice Feminism (Kathleen P. Iannello, Women's Leadership and Third-Wave Feminism, GENDER AND WOMEN'S LEADERSHIP: A REFERENCE HANDBOOK 70, 76-77 (KAREN O'CONNOR ED., 2012)). הנפקות לענייננו היא כי יש להכיר, מנקודת מבט פמיניסטית, ברצון של בת החברה החרדית, שרוצה ללמוד משפטים, למשל, בניגוד למקובל בחברתה (גם אם במסלול נפרד בהתאם למקובל בחברתה), ובכך להרחיב את אופקיה ואת אפשרותה לביטוי עצמי חופשי ואוטונומי. כאמור, לצד התומכות באמור לעיל, עמדות "הגל השלישי" שנויות במחלוקת בשיח הפמיניסטי עצמו. הדברים לא נועדו לטעת מסמרות או להכריע לכיוון כזה או אחר במישור זה, אלא להאיר זווית נוספת ומעוררת מחשבה של העניין ביחס לסוגיה המשפטית שמתעוררת כאן.