9. החינוך כשדה ההפרדה. ההערות דלעיל ראויות להיבחן בהקשר של תיק זה. לשון אחר, בחוק הישראלי אין דין אחד לכל סוג של הפרדה בין גברים ונשים. שונה, למשל, המרחב הציבורי מהמרחב הפרטי. בדומה, שונה הפרדה בחינוך מהפרדות בתחומים אחרים. אף במסגרות חינוכיות שונות ראוי להתרכז בסוגיה הנדונה – הפרדה בין גברים ונשים במוסד להשכלה גבוהה. כדי להראות בחינה מפרספקטיבה כזו, נסתייע בגישה האמריקאית.
מוכר הוא פסק הדין Brown v. Bd. of Educ., 347 U.S. 483 (1954) ביחס להפרדה בין לבנים ושחורים בבתי ספר. פסיקת בית המשפט העליון האמריקאי בוחנת הפליה על פי דרגות שונות של קפדנות. סוגיית החינוך של שחורים ולבנים זוכה לבחינה בדרגת הקפדנות הגבוהה ביותר – strict scrutiny. חשוב להדגיש כי עד היום בית המשפט העליון לא קבע כי דרגה זו ראויה לבחינת טענות לאפליה בחינוך על סמך מגדר (Single-Sex Education, 20 GEO. J. GENDER & L. 509, 525-530 (2019)). יתרה מכך, השער התשיעי ל- Education Amendments Act(Title IX of the Education Amendments Act of 1972) אמנם מגביל פתיחה של מוסדות להשכלה גבוהה לתואר ראשון לנשים בלבד, אך הוא אינו אוסר זאת. בעיקר יודגש כי לא נשלל המשך קיומם של מוסדות חינוך שמבחינה היסטורית קיבלו לשעריהם נשים בלבד. בפסק הדין
--- סוף עמוד 132 ---
המנחה משנת 1996 קבע בית המשפט העליון בארצות הברית (United States v. Virginia, 518 U.S. 515 (1996)), כי יש לקבל למוסד לימודים צבאי ששעריו היו פתוחים לגברים בלבד גם נשים מתאימות. בית המשפט קבע כי נדרשות "הצדקות משכנעות ביותר" (exceedingly persuasive justifications) כדי להצדיק הפרדה מגדרית בכגון דא. צוין – והדבר רלוונטי לענייננו – כי אין מוסד מקביל לנשים.
מעניין לציין כי בבתי ספר ציבוריים (public schools) יסודיים ותיכוניים – המגמה שגדלה במהירות הרבה ביותר במאה ה-21 בארצות הברית היא מעבר לחינוך נפרד לבנים ובנות. לעומת זאת, בכל הקשור להשכלה גבוהה, המגמה הפוכה, וכיום יש פחות מארבעים מוסדות להשכלה גבוהה לנשים בלבד (Daryl G. Smith, Progress and paradox for women in US higher education, 42.4 STUD. HIGH. EDUC. 812, 814 (2017)). ברם, עדיין יש מחקרים שתומכים במסקנה כי חינוך לבנות בלבד – גם במוסדות להשכלה גבוהה – מטיב איתן מבחינה חינוכית (שם;Rosemary C. Salomone, Feminist Voices in the Debate over Single-Sex Schooling: Finding Common Ground, 11 MICH. J. GENDER & L. 63, 74-77 (2004); Single-Sex Education, 20 GEO. J. GENDER & L. 509, 530-536 (2019). יוער כי קתרין מקינון – שידועה כמובילת הפמיניזם הרדיקלי – יצאה נגד אופן היישום של סטנדרט הזהות של הפמיניזם הליברלי בהקשרים שונים, בטענה כי דווקא הדרישה לזהות מגדרית פוגעת בנשים. אחת הדוגמאות שצוינו היא הפגיעה במוסדות השכלה גבוהה לנשים בלבד, בטענה שהדבר פוגע בעקרון השוויון. מקינון מציינת כי "בגלל גישה זו אנו עומדת לאבד מובלעות מופרדות כמוסדות חינוך לנשים בלבד" (קתרין מקינון פמיניזם משפטי בתיאוריה ובפרקטיקה 26 (דפנה ברק-ארז עורכת, עידית שורר מתרגמת, 2005)).