פסקי דין

בגץ 8010/16 מלכה נעמה ברזון נ' מדינת ישראל - חלק 113

12 יולי 2021
הדפסה

לדעתי, לא נפרשה בהליכים הנוכחיים תשתית מתאימה להכריע במחלוקת מעין זו, וממילא אין אנו נדרשים לדון במצבים תיאורטיים שונים שהוצעו כאפשרויות כלליות. אמנם מוסדות הלימודים צורפו לעתירות, אך רובם היו בגדר משיבים פורמליים, ולא נתקפה מדיניות פרטנית של מוסד כזה או אחר. העתירה, בהיבט זה, כוונה נגד החלטת המועצה ושיקול דעתה – ביחס לכללים ולא ביחס ליישומם בכל

--- סוף עמוד 139 ---

מקרה ומקרה. כאמור – בכל הנוגע לכללים ישנה הסכמה כי אסור למנוע מנשים ללמד במסלול הגברים, וכי יש לקבל בכל שנה נתונים ולפקח על העניין. לעמדתי די בכך בכל הנוגע להליכים אלה, שעוסקים בהחלטת המועצה, ואיננו נדרשים לקבוע כללים נוקשים – לכיוון זה או לכיוון השני – במסגרת העתירה הכללית. חברי המשנה לנשיאה (בדימ') הציג את ההבחנה בין הקורסים כדוגמא אפשרית למודל שיאפשר להעסיק באופן שוויוני מרצים ומרצות במסלולי הגברים, מבלי לפגוע – אולי באופן קשה – בעצם האפשרות לקיים מסלול נפרד לגברים. לא ניטעו מסמרות ולא נשללו חלופות אחרות. איני סבור כי ניתן לקבוע באופן גורף כי נשים לא ילמדו סוג מסויים של קורסים, אך גם לא ניתן לקבוע באופן גורף כי כל התחשבות במגדרו של המרצה בעת תכנון מסלול הלימודים תפר מיניה וביה את סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שאוסר הפליה בין דורשי עבודה מחמת מינם. לדעתי יש לבחון מוסד מוסד, נתוניו ונסיבותיו, בחינה שאינה מתאימה להליכים שלפנינו ושלא נפרשה ביחס אליה התשתית העובדתית המתאימה. בנסיבות אלה איני רואה מקום להביע עמדה נחרצת ביחס להצעה כזו או אחרת, מלבד הקביעה שאין להפלות נשים כמרצות במוסדות להשכלה גבוהה עקב מגדרן, אף אם ישנם מסלולים נפרדים. הדרך למנוע הפליה נתונה למוסד ההשכלה הגבוהה. אף איני שולל על הסף פתרונות יצירתיים. ואולם, מתן היתר למסלולים נפרדים אינו בגדר מתן היתר להפלות מרצות. בנסיבות אלה, הייתי מסתפק בהפיכת הצו על תנאי בעניין האיסור להפלות מרצות למוחלט.

קהל היעד של המסלולים הנפרדים
14. שתיים מן העתירות הופנו נגד סעיף החלטת המועצה שעוסק ב"הגדרת קהל היעד" של המסלולים הנפרדים (סעיף 48.8 להחלטה). לפי הסעיף, במסלולים אלה יכול ללמוד, ככלל, מי שלמד מכיתה ט' עד כיתה י"ב ב"מוסד בעל אורחות דת ותפיסת עולם חרדית", וש"מצוי בפיקוח אחר של משרד החינוך". הדיון התמקד בתנאי האחרון, שפירושו המעשי הוא הבחנה בין מוסדות לימוד שונים לפי סוג הפיקוח במשרד החינוך. כן נקבע מסלול "חריגים", שאינם נכללים בהגדרה הפורמלית אך עומדים בפרמטרים המהותיים של קהל היעד. טענת העותרים בהקשר זה – שאותה קיבל חברי המשנה לנשיאה (בדימ') – היא כי הקריטריון של "פיקוח אחר של משרד החינוך" יוצר הבחנה בלתי מוצדקת בין מוסדות דומים במהותם, מלבד ההיבט הפורמלי של סוג הפיקוח, ומטעם זה יש למחוק תנאי זה מהגדרת קהל היעד. ואולם מסכים אני בהקשר זה עם חברי, השופט אלרון, כי לא הוצגה עילה להתערבותנו בעניין זה.

עמוד הקודם1...112113
114115עמוד הבא