הוראת נשים במסלולי הלימוד לגברים
13. החלטת המועצה אינה קובעת כי נשים לא תוכלנה ללמד במסלולי הלימוד לגברים. אף נקבע בה במפורש כי "לא תינקט הפלייה אסורה (לרבות לפי הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988)" (סעיף 51.4 להחלטה). למרות זאת, כך טענו חלק מן העותרים, בפועל רק מרצים גברים מלמדים במסלולי הגברים. בתגובתה טענה המועצה כי "המל"ג מודעת לכך, שבתכניות הלימודים הנפרדות לגברים לא מלמדות מרצות, אלא מרצים גברים בלבד... אין חולק כי מצב זה מעורר קושי". מה צריכה להיות נפקותו של מצב זה? כל הגורמים הרלוונטיים בתיק, כך נדמה, מסכימים כי במסגרת ההפרדה המגדרית במסלולי הלימודים לא ניתן להפלות מרצות לעומת מרצים. ההצדקות לקיום המסלולים הנפרדים, שעיקרן רצון התלמידים ללמוד בנפרד ובחירתם החופשית לעשות כן – אינן רלוונטיות לסוגיית המרצות. אין צורך להאריך בכך, שכן כאמור – יש הסכמה בעניין זה. טענת המועצה בהקשר זה לא הייתה כי מצב
--- סוף עמוד 138 ---
כזה אינו עולה לכדי הפליה פסולה, אלא טענה כי בפועל נתונים אחרים נותנים מענה לבעיה:
"לצד הקושי האמור, יובהר כי... ההפרדה המגדרית הנהוגה אינה צריכה לגרום בהכרח להפליה בקבלת מרצים למוסד... על מנת להבטיח כי המוסדות לא ינקטו בהפליה בקבלה לעבודה, בכוונת המל"ג להפעיל פיקוח כדלקמן: כל מוסד המפעיל מסגרות בהפרדה יחויב להעביר למל"ג על בסיס שנתי דיווח באשר למצבת הסגל האקדמי המועסק במוסד, על פי פילוח מגדרי, לרבות פירוט של מספר שעות הלימוד המועברות על ידי המרצים בפילוח מגדרי... ככל שיימצא שנתוני ההעסקה של מוסד המקיים מסגרות בהפרדה מצויים בפער אל מול המקובל במסגרות הכלליות, תדרוש מל"ג מהמוסד לתקן את המעוות, על מנת להבטיח שלא תתבצע הפליה על בסיס מין בקבלה לעבודה" (סעיפים 112-110 לתצהיר התשובה לעתירת תירוש).
לצד זאת, הציגה המועצה נתונים שונים ביחס לכמה מן המוסדות שמפעילים מסלולים נפרדים. העותרים הרלוונטיים, בתגובה, טענו כי יש לקרוא את הנתונים הפרטניים בצורה שונה מזו שבה הוצגו, וכי לפי פילוחים כאלה ואחרים מרצות מופלות לעומת מרצים גם אם מביטים על מכלול סגל המסלולים הנפרדים של מוסדות הלימודים.
כפי שעולה מן התיאור האמור, אין חולק על כך שלא ניתן לסגור את הדלת בפני מרצות, גם כשמדובר במסלולים נפרדים. השאלה היא פרטנית יותר – מהי נקודת המבט המתאימה על נתוני ההעסקה של מרצים ומרצות. חבריי, המשנה לנשיאה (בדימ') והשופט אלרון, הסכימו שניהם כי אין לקבל את נקודת המבט של המועצה, שלפיה מספר המרצות במסלולי הנשים עשוי להצדיק העסקה של גברים בלבד כמרצים במסלולי הגברים, ומסכים אני עמם. לצד זאת, הם נחלקו ביחס לנקודת מבט אחרת, שעוסקת ב"קורסים" בתוך מסלול. חברי המשנה לנשיאה (בדימ') סבור, למשל, כי יתכן שלא תהיה הפליה אם מרצות תלמדנה קורסי בחירה במסלול הגברים, ואילו את "קורסי הליבה" ילמדו מרצים. חברי השופט אלרון, לעומת זאת, סבור כי אין בסיס בדין לחלוקה של סוגי הקורסים לפי מגדר.