--- סוף עמוד 115 ---
כמשמעותה בפיסקת ההגבלה שבחוק היסוד" (עניין עיריית באר-שבע, פסקה 16 לפסק דינה של השופטת (בדימ') א' פרוקצ'יה).
8. תוכנית החומש נועדה לקדם מטרה של שילוב הציבור החרדי במעגל העבודה במדינת ישראל. זאת באמצעות הנגשה של לימודי ההשכלה הגבוהה לחרדים – הן בהיבט הקושי להתקבל ללימודים בשל פערים ברמה ובתכני הלימוד ביחס לחינוך הממלכתי; הן בהיבט התרבותי של היטמעות במסגרת בעלת אופי חילוני בעיקרו. שילוב החרדים באקדמיה ובעולם התעסוקתי הוא ללא ספק תכלית ראויה ההולמת את ערכיה של מדינת ישראל; אין צורך להרחיב, וניתן לפנות במישרין לשאלת המידתיות. כידוע, לדרישת המידתיות שלושה מבחני משנה: מבחן הקשר הרציונלי בין האמצעי למטרה – בגדרו יש לבדוק אם האמצעי שבחרה הרשות אמנם מגשים את מטרתו; מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה – מטרתו לבחון אם הרשות בחרה באמצעי שפגיעתו בזכויות אדם היא הקטנה ביותר; ומבחן המידתיות במובן הצר – לפי מבחן זה יש לוודא שהפגיעה הצפויה מההחלטה המינהלית עומדת ביחס סביר לתועלת הצפויה מאותה החלטה (עניין עיריית ירושלים, פסקה 30; עניין אליס מילר, עמ' 140; ברק-ארז, 777-776). אומר מיד כי דעתי היא שתוכנית החומש אינה צולחת את דרישת המידתיות, ובפרט לא את תת-המבחן השלישי, ולנושא זה אדרש עתה.
היחס בין התועלת הצומחת מתוכנית החומש לבין הפגיעה בשוויון שבצידה
9. גם בשנת 2021, בית המשפט העליון עודנו נדרש לעמוד על המשמר בכל הנוגע להפלייה ולפגיעה בזכויות נשים. תפקיד זה מאתגר במיוחד מקום שבו "הצידוק" לפגיעה בזכויות נשים מקושר עם עקרונות הלכתיים – שאז עומדות על הפרק סוגיות רגישות של יחסי דת ומדינה, רב-תרבותיות, חופש הדת וחופש מדת, וכיוצא באלה. ואולם נראה כי דווקא בתחום עדין זה, שבו העצבים חשופים, נדרשת עמידתו האיתנה של בית המשפט על זכויות נשים – שכן בענייני הלכה, אפליית נשים לא רק חיה ונושמת אלא אף מוצהרת ולכאורה לגיטימית (עניין פלונית, פסקה 26; בג"ץ 8213/14 כהנא דרור נ' השר לשירותי דת, [פורסם בנבו] פסקה כד (15.8.2017); פרנסס רדאי "על השוויון" משפטים כד 241, 248 (התשנ"ד), להלן: רדאי).
במקרה שלפתחנו, בשם הצניעות וכדי למנוע סכנה של פיתוי חלילה, נקבע כי יש לאפשר מסלולי לימוד לתואר ראשון שבהם נשים לא יורשו לשבת בקרב גברים. חבריי, המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר והשופט י' אלרון, סבורים כי הפגיעה בשוויון