9. היבט נוסף שרלוונטי לדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת הוא תחולתו המיידית של סעיף 43ח כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23. עניין זה נכלל בגדר שאלת תחולתו המיידית של הסדר ממשלת החילופים בכללותו, שאליה אדרש בהמשך במסגרת הדיון בצו על תנאי השלישי. ואולם, בכל הנוגע לצו על תנאי הראשון, די לדידי במסקנה שסעיף 43ח לחוק היסוד צולח, מבחינת מאפייניו, את שלושת מבחני-העזר של שלב הזיהוי.
הצו על תנאי השני: הוראת השריון
10. הוראת השריון בתיקון מס' 8 קבעה, בהוראת שעה, כי בתקופת הכנסת ה-23 ניתן יהיה לשנות את הוראותיו המרכזיות של התיקון ברוב של 70 חברי כנסת, ותמימת דעים אני עם כלל חבריי כי משעה שהכנסת ה-23 התפזרה והוראת השריון פקעה, הפך הדיון בהוראה זו לתיאורטי וניתן להותיר סוגיה זו לעת מצוא.
הצו על תנאי השלישי: תחולה מיידית של הוראות התיקון
11. שונים הם פני הדברים בנוגע לצו על תנאי השלישי, שעניינו תחולתן המיידית של הוראות תיקון מס' 8 בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23. אומנם, עם התפזרות הכנסת ה-23, הפכה לכאורה גם שאלה זו לתיאורטית. ואולם, לא ניתן להתעלם ממגמה מסתמנת של שינויים משטריים משמעותיים המבוצעים אד-הוק, לעתים בדרך של הוראת שעה, בתחולה מיידית (ולעתים בלעדית) לכנסת שביצעה אותם. כך למשל,
--- סוף עמוד 130 ---
בתקופת כהונתה הקצרה של הכנסת ה-23 תוקנו חוקי היסוד 13 פעמים בדרך של הוראות שעה, אשר היו, מטבע הדברים, בעלות תחולה מיידית (עניין שפיר, בפסקה 21 לחוות דעתי), ותיקון מס' 42 לחוק-יסוד: הכנסת – המכונה "החוק הנורבגי" – אשר אפשר את התפטרותם של שרי הממשלה וסגני השרים מהכנסת על מנת לאפשר למועמדים הבאים ברשימותיהם להיכנס לכנסת, נחקק והוחל אף הוא מיידית בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20. חלק מאותן הוראות אף הובאו לפתחו של בית משפט זה בשנים האחרונות (ראו: עניין שפיר; בג"ץ 4076/20 שפירא נ' הכנסת, [פורסם בנבו] פסקה 10 (22.7.2020); בג"ץ 3234/15 מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד נ' יו"ר הכנסת [פורסם בנבו] (9.7.2015)). מן הטעמים המפורטים לעיל, סוגיית התחולה המיידית מצדיקה התייחסות, ולהלן אפרט על כן מספר הערות בנושא זה אשר אין בהן כדי למצותו.
12. נוסח הצו על תנאי השלישי אינו מתייחס לתוכנו של תיקון מס' 8, אלא למאפיינים הפורמליים-פרוצדורליים של ההסדרים שנכללו בו ובפרט לשאלת תחולתו בזמן. כידוע, לכל נורמה משפטית, ובכלל זאת גם לנורמה חוקתית, יש מועד תחולה. הנורמה עשויה לחול באופן פרוספקטיבי – רק על אירועים ופעולות שיתרחשו בעתיד; היא עשויה לחול באופן רטרוספקטיבי – ביחס לאירועים ופעולות שהתרחשו בעבר; והיא עשויה לחול באופן אקטיבי – על מצב עניינים שהחל בעבר אך טרם הסתיים (בג"ץ 4406/16 איגוד הבנקים בישראל נ' כנסת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 47 לפסק דינה של הנשיאה מ' נאור (29.9.2016) (להלן: עניין איגוד הבנקים); בפסיקה נזכרו בעבר הבחנות נוספות במישור התחולה בזמן, וראו למשל בג"ץ 6971/11 איתנית מוצרי בניה בע"מ נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 37 (2.4.2013) (להלן: עניין איתנית) – אך לצורך הדיון בענייננו די בהבחנות האמורות).