2. העתירות שלפנינו מלמדות, כי תהיית הירח איננה נוגעת לגרמי-שמיים בלבד, אלא גם לבשר ודם, ולא רק לתקופות קדמוניות שהיו ואינן. גם בימינו-אנו, מתקשים השליטים היושבים בארץ לחלוק ביניהם את ההנהגה, ונדרשים לפתרונות יצירתיים ומורכבים, על מנת לשמש בכתר ראש הממשלה. פעם, פעמיים ושלוש, נקראו אזרחי ישראל להצביע, והכרעה ברורה – איִן. בתווך, החלה מגפת הקורונה להתפשט במקומותינו, לפגוע בבריאות, בכלכלה; באדם היחיד ובחברה כולה. בנסיבות הללו,
--- סוף עמוד 137 ---
חריגות וקיצוניות, נתכנסו ראשי שתי המפלגות הגדולות, והחליטו לחלוק ביניהם את ההנהגה. לשם כך, יצרו בריאה חדשה, כמעט יש מאיִן, ויקרֵא שמה בישראל – 'ממשלת החילופים'. האמת ניתנת להֵאמר: אין זו הפעם הראשונה, שבה החליטו ראשי שתי המפלגות הגדולות בישראל, לחלוק ביניהם את ראשות הממשלה. כדבר הזה אֵרע גם ב'ממשלת הרוטציה' שנהגה בין השנים 1988-1984. ברם, בפעם הזאת, נרתמה למשימה גם כנסת ישראל, בכובעה כרשות מכוננת, ותיקנה את חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת-שעה), לשם הסדרת דרכי הנהגתה של בריאה זו. במסגרת התיקון הוגדרה "ממשלת החילופים" באופן הבא: "ממשלה אשר בתקופת כהונתה יעמדו בראשה, לסירוגין, חבר הכנסת שהרכיב את הממשלה וחבר כנסת נוסף" (סעיף 2). פרטים וגדרים שונים נקבעו בתיקון, על מנת שתוכל 'ממשלת החילופים' לתפקד ביציבות, תוך מתן שוויון לשני הגושים המרכיבים אותה בעת קבלת החלטות, מטעמי שקילות (פריטטיות).
3. בתיקון מספר 8 לחוק-יסוד: הממשלה, הוסדרה בין היתר האפשרות להביע אי-אמון בממשלת החילופים. בסעיף 43ח לחוק-היסוד נקבע כך: "החליטה הכנסת להביע אי-אמון בממשלת חילופים ולהביע אמון בממשלה אחרת, לפי סעיף 28, לא יהיו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי בממשלת החילופים שבה הובע אי-האמון רשאים לעמוד בראשות הממשלה האחרת". הנה כי כן, במסגרת אי-אמון 'קונסטרוקטיבי', לא ניתן יהיה להציע ממשלה אלטרנטיבית שבראשה יעמדו ראש הממשלה המכהן או ראש הממשלה החלופי. מלבדם, יהיו רשאים לעמוד בראשות הממשלה האחרת, כל אחד מ-118 חברי הכנסת הנותרים. הוראה זו הוחלה באופן מיידי.
4. חברי, המשנה לנשיאה (בדימוס) ח' מלצר, קובע כי בהחילה את סעיף 43ח לחוק-יסוד: הממשלה – באופן מיידי, ולא החל מן הכנסת שתבוא לאחריה – עשתה הכנסת 'שימוש לרעה בסמכותה המכוננת'. לדבריו, "שינוי הכללים החוקתיים ביחס לאופן הרכבת הממשלה ולהבעת אי-אמון בה, לאחר הבחירות ובטרם הורכבה הממשלה – התיימר להיות אם כן שינוי חוקתי רטרוספקטיבי (ככל שהוא חל על הכנסת ה-23), אשר קובע הסדר חדש להשלמת התהליך, ומחיל אותו בדיעבד על תוצאות הבחירות שכבר נערכו קודם לכן" (פסקה 121). לדידו, דרך פעולה זו, שבה מחילה הכנסת "תיקונים חוקתיים משמעותיים באופן מיידי, או למפרע, כפי שנעשה בענייננו, כך שהם התייחסו לתוצאות הבחירות לכנסת ה-23 – איננה עומדת בקריטריון הכלליות שהותווה במבחן הדו-שלבי בבג"ץ התקציב" (פסקה 112), ועל כן עולים אותם תיקונים כדי 'שימוש לרעה בסמכות המכוננת'. על אף האמור, הוסיף חברי, כי כיוון שמצא "שהמשיבים עמדו חלקית בנטל