46. לאחר שהוגשו השלמות טיעון שונות מטעם הצדדים, ולאחר שהתקיים כאמור דיון בתאריך 27.10.2020 והוצאו הצווים על-תנאי שפורטו בפיסקה 4 שלעיל בתאריך 12.11.2021 – המשיבים הגישו כתבי תשובה מטעמם, ואלה יתוארו להלן.
47. הכנסת, שהגישה את כתב התשובה מטעמה בתאריך 17.12.2020, טענה במסגרתו כי אין לבית משפט זה מקור סמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על תיקון מס' 8 לחוק-יסוד הממשלה ככזה. בתוך כך נטען גם כי לא ניתן לאמץ אל המשפט הישראלי את דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי, וכי דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, שאמנם היו לה הדים בפסיקה – לא יכולה להוות, במקרה זה, מקור לבחינת טענות העותרים.
48. הכנסת הוסיפה וטענה כי יש לדחות את טענות העותרים גם לגופן. במסגרת זו נטען כי הרשות המכוננת רשאית לשנות את ההסדרים המשטריים המעוגנים בחוקי-היסוד, כולם או חלקם, בכל עת, וכי מניעי חברי הכנסת אינם מספקים עילה להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי-יסוד.
49. ביחס לצו על-תנאי הראשון, נטען על-ידי הכנסת כי ההוראה האמורה רק מתאימה ומעדכנת את מנגנון אי-האמון הקונסטרוקטיבי – למתכונת של ממשלת חילופים, וכי הסעיפים שבתיקון מס' 8, מושאי הצו על-תנאי הראשון – אינם מונעים מכל אחת מסיעות הכנסת להביע אי-אמון בממשלה ולהציע כי תוצב במקומה ממשלה אחרת, אשר בראשה יעמוד אחד מ-118 חברי הכנסת המכהנים האחרים (מלבד ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי). משכך נטען כי סוגיית האי-אמון בתיקון מס' 8 – לא פוגעת משמעותית ביחסי הכוחות בין הקואליציה לבין האופוזיציה, ולכן לא מדובר בפגיעה בליבה של המשטר הדמוקרטי.
באשר לצו על-תנאי השני, נטען כי הכנסת, כרשות מכוננת, מוסמכת להגביל או להרחיב את כוח הרוב להכריע בעניינים מסוימים, וכי סעיף השריון מעוגן ממילא כהוראת שעה לכנסת ה-23 בלבד, ומשכך הדבר הוא שונה ממקרה שבו הכנסת כובלת את ידיהן של הכנסות הבאות אחריה, שזו אכן סוגיה מורכבת.
--- סוף עמוד 20 ---
לבסוף, ביחס לצו על-תנאי השלישי – הכנסת גורסת כי הדין הקיים איננו מונע מלשנות את חוקי-היסוד אד-הוק ולהחיל שינוי משטרי באופן מיידי, או לחוקק אותו בשלב שלפני הקמת הממשלה לאחר הבחירות. גם מבחינת תוכן ההסדר – הכנסת סבורה כי מדובר רק בהעמדת חלופה לממשלה רגילה בדמות ממשלת החילופים, ולא בשינוי שמחייב הקמת ממשלת חילופים בכל מקרה. לטענת הכנסת, גם רצון הבוחר לא נפגע כאן, שכן יותר מ-70 חברי הכנסת, שנבחרו לתפקידם זה על-ידי הבוחרים, החליטו שיש מקום להסדיר חוקתית את מודל ממשלת החילופים. בנוסף נטען כי בישראל כבר כיהנו בעבר "ממשלות רוטציה", או "ממשלות אחדות" והן היו דומות, במהותן, לממשלת החילופים.