50. סיעת כחול לבן ומי שכיהן כראש הממשלה החלופי וכשר הביטחון, חבר הכנסת בנימין גנץ (להלן גם: כחול לבן וגנץ) הגישו את תצהירי התשובה מטעמם בתאריך 17.12.2020. במסגרת זו הם טענו כי אין פה מקום להתערבות שיפוטית מכוח דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי. זאת, בין היתר משום שהתיקון לחוקי-היסוד מעגן את שיטת ממשלת החילופים כאפשרות בלבד, וכי שיטת ממשלת חילופים איננה חדשה למעשה במדינתנו, אלא שבעבר ממשלה מעין זו היתה מבוססת רק על הסכמים קואליציוניים, ואילו עתה עוגנו ההסדרים בחקיקת-יסוד ובחקיקה רגילה.
פרטנית לגבי הצווים על-תנאי שהוצאו נטען כך:
באשר לצו על-תנאי הראשון, נאמר כי מטרת ההוראה שהרחיבה את הסדר אי-האמון הקונסטרוקטיבי היא להבטיח את קיום הרוטציה שהוסכמה בין מרכיבי הממשלה בהסכם הקואליציוני, ובכך לבסס את היציבות הפוליטית של הממשלה. בנוסף נטען כי לא נפגעה כאן עקרונית סמכות הכנסת להביע אי-אמון בממשלת החילופים.
ביחס לצו על-תנאי השני, כחול לבן וגנץ גרסו כי בהיעדר מתווה חקיקתי המסדיר את הדרך לתיקון ולשינוי חקיקת-יסוד – הכנסת, כרשות מכוננת, רשאית לקבוע הוראות שריון. בנוסף, סעיף השריון לא פוגע, לשיטתם, ממשית בזכויות האופוזיציה בכנסת, וממילא מדובר בהוראת שעה שחלה רק על הכנסת ה-23.
לגבי הצו על-תנאי השלישי, כחול לבן וגנץ הסבירו כי לתפיסתם – אין מניעה להחיל דברי חקיקה, לרבות חקיקת-יסוד, באופן מיידי. בנוסף, לא מדובר, לגישתם,
--- סוף עמוד 21 ---
בפגיעה ברצון הבוחר, שכן שיטת הרוטציה כבר הופעלה במדינתנו בעבר, ולכן לא מדובר בשינוי משטרי שהוא בבחינת "יש מאין", שבוחר סביר לא יכול היה לצפות אותו מראש. יתר על כן, לוּ היתה הממשלה מוקמת על בסיס הסכמים קואליציוניים בלבד, כפי שהיה נהוג בעבר, הטענה ל"שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק" לא יכולה היתה לעלות, לגישתם של כחול לבן וגנץ. ממילא לטענה כזו אין מקום, שכן מבחינת הציפייה של הבוחרים – אין הבדל בין עיגון הפרקטיקה בחקיקה, או הסדרתה בהסכם קואליציוני (פוליטי) בלבד. שתי צורות הפעולה הנ"ל אולי פוגעות בציפייה, ואולם אין הן אסורות.
כחול לבן וגנץ טוענים עוד כי אין מקום לאמץ כאן גם את דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות מכוננת. בין היתר, נטען בהקשר זה כי תיקון חוקי-היסוד נעשה בעיצומה של מגפת הקורונה ובשיאו של משבר פוליטי, לאחר שהתקיימו כבר שלוש מערכות בחירות רצופות שהסתיימו ללא הכרעה פוליטית ברורה, ולא הובילו להקמת ממשלה. משכך, המקרה איננו נופל בגדר המצבים המיוחדים והנדירים שבהם בית משפט זה נדרש לשקול אם להתערב בחקיקת-יסוד מכוח דוקטרינה זו.