51. הליכוד ונתניהו הגישו תצהירי תשובה מטעמם בתאריך 17.12.2020. בגדרם של אלה נטען על-ידם כי לבית משפט זה אין סמכות להורות על ביטול חקיקת-יסוד של הכנסת במעמדה כרשות מכוננת, ואף אם היתה סמכות כאמור, מדובר בסוגיה שאיננה שפיטה. בתוך כך, נטען כי דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי טרם יושמה במשפט הישראלי, וכי אין אף מקום להחילה בעתירות שבפנינו. עוד נטען על-ידי הליכוד ונתניהו כי יש לדחות את טענות העותרים באשר לתחולת דוקטרינת "האפקט המצטבר", שלטענתם לא התקבלה גם היא במשפט הישראלי, ובפעמים הבודדות שבהן היא אוזכרה – הדבר נעשה באמרות אגב, שנסבו על ביצוע ביקורת שיפוטית ביחס לחוק "רגיל", ולא ביחס לחקיקת-יסוד.
באשר לטענות ל"שינוי כללי המשחק" – הליכוד ונתניהו גורסים כי תיקון חוקי-היסוד לא שינה מהליכי הבחירות, שכן מהרגע שנבחרו 120 חברי הכנסת – "משחק הבחירות" נגמר. לטענתם, הקשר הנטען בין בחירות לכנסת לבין הליך הרכבת הממשלה הוא מלאכותי, ולכן אין בהכרח זיקה בין המצג שהוצג לציבור הבוחרים ערב הבחירות לבין הליך הרכבת הממשלה, אשר לתפיסתם הוא הליך חוקתי חדש ובלתי תלוי במה שקדם לו, שכן הממשלה מוקמת מכוח אמון הכנסת. לסיכום נקודה זו,
--- סוף עמוד 22 ---
הליכוד ונתניהו טוענים כי התיקון לחוקי-היסוד לא עסק בסדרי הבחירות, אלא בכינון הממשלה שנעשה אחרי הבחירות.
לחלופין, נטען כי ככל שאכן יש בתיקון לחוקי-היסוד משום "שינוי כללי המשחק" בדיעבד, הרי שלכנסת, כרשות מכוננת, נתונה הסמכות לעשות כן. זאת שהרי אם למחוקק יש סמכות להחיל חוקים למפרע, או אקטיבית, מקל וחומר שלמחוקק-המכונן יש סמכות לעשות זאת. לשיטת הליכוד ונתניהו, הכנסת במעמדה המכונן פעלה מספר פעמים בעבר באופן, אשר "משנה את כללי המשחק" בדיעבד, וחלק מתוצרי החקיקה הנ"ל נדונו בפני בית משפט זה בעתירות שנדחו.
52. ביחס לדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת – הליכוד ונתניהו טוענים עוד כי דוקטרינה זו מתאימה רק למצבים שבהם הפרלמנט השתמש בסמכותו כדי לחוקק הסדר שאיננו מתאים לחקיקת-יסוד ככזו, ולא לשם קיום ביקורת על תוכן חוק-היסוד עצמו. בהקשר זה נטען בנוסף כי הסדרת מבנה השלטון בישראל היא עניין, אשר מיקומו הטבעי הוא במסגרת חוקי-יסוד, ולפיכך תיקון חוקי-היסוד לא היה בו משום שימוש לרעה בסמכות המכוננת. משכך, נטען כי דוקטרינה זו איננה משמשת לבחינת שיקול הדעת של הכנסת בבואה להסדיר נושא הראוי להיחשב כטקסט חוקתי, ולפיכך עליה להיות מוגבלת, אם בכלל, להליך הכינון עצמו ולא לתוכן הדברים. נוכח השגות אלו הליכוד ונתניהו הבהירו מדוע אין להחיל את הדוקטרינה בענייננו, כמבואר להלן: