באשר לצו על-תנאי הראשון, נטען על-ידי הליכוד ונתניהו כי הכנסת, במעמדה כרשות מכוננת, מוסמכת ורשאית לכונן הוראות הנוגעות לסדרי הצבעת אי-אמון בממשלה.
ביחס לצו על-תנאי השני, לשיטת הליכוד ונתניהו, בהיעדר חוק-יסוד: חקיקה, הסמכות להחליט בנוגע לשריון של הוראה מסוימת מצויה בידי הכנסת במעמדה כרשות מכוננת, ולפיכך אין לבית משפט זה סמכות לקבוע כי שריון הוראות חוקתיות בחוק-יסוד ברוב מיוחס הוא בלתי חוקתי.
הליכוד ונתניהו לא העלו טענות פרטיקולריות ביחס לצו על-תנאי השלישי.
53. היועץ המשפטי לממשלה, בתשובה שהוגשה מטעמו בתאריך 18.01.2021, טען כי דין העתירות להידחות, שכן אין מקום להתערבות השיפוטית המבוקשת לגבי התיקון
--- סוף עמוד 23 ---
לחוקי-היסוד. במסגרת זו נטען כי הפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי-יסוד מעוררת קשיים רבים ומורכבים ומצריכה הידרשות לשאלות כבדות משקל, במיוחד לנוכח העובדה שהמפעל החוקתי בארצנו טרם הושלם. עוד נטען כי יש להחיל, על דרך של קל וחומר, את עקרונות הריסון השיפוטי שנקבעו בפסיקה ביחס לביקורת שיפוטית על חקיקה "רגילה" – גם ביחס לביקורת שיפוטית על חוקי-יסוד, וביתר שאת.
בנוסף, נטען על-ידי היועץ המשפטי לממשלה כי תיקונים משטריים דומים לאלה שנעשו כאן כוננו גם בעבר, בדרך כלל על רקע של משבר חוקתי ופוליטי, ומשכך יש לקבל פה את האפשרות שנוצרה בתיקון לחוקי-היסוד ואשר היא בגדר חלופה בלבד – להקמת ממשלת חילופים. לפיכך לא מדובר כאן, לשיטת היועץ המשפטי לממשלה, בשינוי היורד לשורשו של המבנה המשטרי בישראל, ובפרט כך כשדנים בהסדרים הספציפיים שלגביהם הוצאו הצווים על-תנאי. על כן אין עסקינן בענייננו במקרים החריגים ויוצאי הדופן שנסקרו בפסיקה ביחס לאפשרות של קיום ביקורת שיפוטית על חוקי-יסוד, מכוח הדוקטרינות שאוזכרו.
עוד נטען על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, ביחס לדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, כי עד לדיון טרם נקבעה הלכה פסוקה באשר לשימוש בדוקטרינה זו כעילה לקיום ביקורת שיפוטית על חוקי-יסוד. בנוסף נטען כי מושאי העתירות אינם רלבנטיים לדוקטרינה הנ"ל, שכן התיקון לחוקי-היסוד עונה על המבחן הצורני לזיהוי חוק-יסוד, והמאטריה בה הוא עוסק היא חוקתית לעילא ולעילא. לפיכך, לאחר בדיקת תוכנו של התיקון לחוקי-היסוד – אין לקבוע, לשיטת היועץ המשפטי לממשלה, כי התיקון איננו מתאים להיכלל במסגרת חוקי-היסוד. באשר לטענות העותרים כי התיקון לחוקי-היסוד נוצר ממניעים פוליטיים מזדמנים, נאמר כי על-פי הפסיקה – אין בטענות בדבר מניעים שונים שהביאו לחקיקת חוק-יסוד כדי להוות, כשלעצמן, פגם משפטי המצדיק קיום ביקורת שיפוטית.