לאחר מכן באה התייחסות פרטנית, שתובא מיד בסמוך.
54. ביחס לצו על-תנאי הראשון – היועץ המשפטי לממשלה גורס כי כל שהתיקון לחוקי-היסוד קבע כי ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים אינם יכולים לעמוד בראש ממשלה שתקום במקום אותה ממשלת חילופים, בה מבקשים להביע אי-אמון – הרי שיש אמנם בהוראה זו הגבלה מסוימת של מרחב התמרון בקשר להקמת ממשלה אחרת במקום ממשלת החילופים. יחד עם זאת הוא הדגיש כי נותרה
--- סוף עמוד 24 ---
בעינה האפשרות שהכנסת תביע אמון בממשלה אחרת שבראשה יעמוד כל אחד מ-118 חברי הכנסת הנוספים, ולפיכך לשיטתו, הוראה זו איננה מצדיקה התערבות שיפוטית בחוק-היסוד. בהקשר זה נטען גם כי תכלית ההוראה בדבר הרחבת המוסד של אי-האמון הקונסטרוקטיבי היא שמירת היציבות של ממשלת החילופים.
55. באשר לצו על-תנאי השני, היועץ המשפטי לממשלה גורס כי לא נפסקה עד כה כל הלכה השוללת את סמכות הכנסת כרשות מכוננת – לשריין הוראות בחוקי-יסוד, כך שיהיה ניתן לשנות אותן ברוב העולה על 61 חברי הכנסת. בנוסף, נטען כי העתירות לא מניחות תשתית עיונית מספקת בנושא, וכי סוגיה זו כלל לא עומדת בליבה של סוגיית השריון הקלאסית. יתר על כן, נטען כי בנסיבות העניין, סעיף השריון – שהיה תקף לכנסת ה-23 בלבד – איננו מהווה מקרה נדיר ויוצא דופן הפוגע ביסודות הדמוקרטיה, ולפיכך הוא לא מצדיק התערבות שיפוטית, או קביעת מסמרות באשר לשאלה האם יש לכנסת סמכות לכלול הוראות שריון שמצריכות שינוי רק ברוב העולה על 61 חברי כנסת.
56. לבסוף, באשר לצו על-תנאי השלישי, היועץ המשפטי לממשלה סבור כי הסעד המבוקש בהקשר זה הוא ביטול כלל ההסדרים שנקבעו בתיקון לחוקי-היסוד (או אפילו של חלקם), באופן שגורר את בית המשפט לשדה הפוליטי, בין השאר נוכח המורכבות והקשיים הטמונים בהתערבות שיפוטית בחקיקת-יסוד. בנוסף, נטען כי החלת התיקון לחוקי-היסוד רק מהכנסת הבאה ואילך מנוגדת לכוונת המכונן ולהוראות ההסדר עצמו, שנועד לטפל במשבר הפוליטי שהיה קיים בעת שההוראה נקבעה. בהמשך לאמור, היועץ המשפטי לממשלה גורס כי דחיית תחולת ההסדר לכנסת הבאה משמעותה מתן סעד המחייב את הרשות המכוננת לשנות את התיקון לחוקי-היסוד, או לקרוא הוראת מעבר לתוך ההסדר (Reading in), וסעדים אלה, לשיטת היועץ המשפטי לממשלה, נעדרים כל עיגון משפטי פוזיטיבי. יתר על כן, היועץ המשפטי לממשלה גורס כי אין מגבלה חוקתית על הכנסת, כרשות מכוננת, המצמצמת את סמכותה לשנות ולתקן הסדרים משטריים בחוקי-יסוד, תוך החלתם באופן מיידי בתקופת הכנסת המכהנת, ופירט דוגמאות בהן נערכו תיקונים לחוקי-יסוד, שהוחלו מיידית בעבר.