16. הנה כי כן, תיקון חוק-יסוד בדרך של הוראת-שעה, כשלעצמו, אינו פגום, ומעמדו אינו נחות מחוקי-היסוד האחרים. יחד עם זאת, הותירה הנשיאה ביניש פתח צר לביקורת שיפוטית 'בנסיבות מסוימות וחריגות', שבהן יתוקן חוק-יסוד בדרך של הוראת-שעה. בהקשר הזה, התייחסה הנשיאה ביניש למספר שיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון: נסיבות חריגות המצדיקות הסדר זמני והעדפתו על-פני הסדר קבוע; המאטריה שאותה מסדיר חוק-היסוד; ומידת פגיעתו של חוק-היסוד בעקרונות משטריים ובזכויות אחרות. מכל מקום, נושא זה – החלתה של דוקטרינת 'השימוש לרעה בסמכות המכוננת' – נותר בצריך עיון, מבלי שהוכרע.
--- סוף עמוד 143 ---
עניין המרכז האקדמי
17. בבג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל [פורסם בנבו] (6.9.2017) (להלן: עניין המרכז האקדמי), יִשֵׂם בית המשפט, לראשונה, את דוקטרינת 'השימוש לרעה בסמכות המכוננת'. בדומה לעניין בר-און, גם בעניין המרכז האקדמי עסקה העתירה בתיקונו של חוק-יסוד: תקציב המדינה, בדרך של הוראת-שעה. באותה פרשה קבע המשנה לנשיאה (בדימוס) א' רובינשטיין, כי יש להורות על 'התראת בטלות', המכוונת למקרה שבו תבקש הכנסת, בכובעה המכונן, לתקן פעם נוספת את חוק-יסוד: תקציב המדינה בהוראת-שעה, באופן שמשמעוֹ חריגה ממתכונת של תקציב חד-שנתי. ביסוד הכרעתו-זו, ניצבה הקביעה כי כנסת ישראל בכובעה כרשות מכוננת, עשתה 'שימוש לרעה בסמכותה המכוננת', כאשר שבה ותיקנה את חוק-יסוד: תקציב המדינה בדרך של הוראת-שעה. לדבריו, התנהלות זו של הכנסת מלמדת "על שבריריותה ורעיעותה של ההתייחסות הממשלתית והפרלמנטרית לתקציב", שכן "חוק יסוד, כשמו כן הוא, חוק יסוד, מסמך חוקתי"; אל לה, לכנסת, להתייחס אליו "כאסקופה הנדרסת שכל רוח מצויה, אם כלכלית ואם פוליטית, מרוקנת אותו מתוכנו לעבר ניסויים ותעיות, ובמובן התוצאה יותר תעיות מאשר ניסויים" (פסקה ל"ב).
18. באותו עניין נדרש המשנה לנשיאה (בדימוס) א' רובינשטיין למקור הסמכות, שמכוחו רשאי בית המשפט לבטל חוק-יסוד אשר נחקק 'תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת': "דוקטרינת השימוש לרעה, אף שהיא במתחם החוקתי, שאובה בבסיסה, כך נראה, מכללי היסוד של המשפט המינהלי, אשר להם מחויבים הרשות המבצעת וגופי המינהל מגשימי מדיניותה; כמו כל כוח שלטוני, גם סמכותה של הרשות המכוננת, צריך שתופעל בתום לב ומשיקולים ענייניים, ובשם התכלית שבעטיה ניתנה הסמכות. לא הרשות המבצעת, וגם לא המחוקקת או המכוננת, פטורות מכללי היסוד של המתחם והמרקם החוקתי" (דברי המשנה לנשיאה (בדימוס) א' רובינשטיין, פסקה ל').