פסקי דין

בגץ 2905/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' כנסת ישראל - חלק 17

12 יולי 2021
הדפסה

--- סוף עמוד 26 ---

נוכח העיוניות של הסוגיות שנותרו, והשינוי שחל בתשתית העובדתית, שעליה נסמכו העתירות – כחול לבן וגנץ גרסו כי עתה יש לדחות ממילא את העתירות.

60. לטענות הנ"ל הצטרפו גם הליכוד ונתניהו, שטענו בעיקרי הטיעון מטעמם, שהוגשו בתאריך 31.01.2021 כי היות והכנסת ה-23 התפזרה (נוכח אי העברת חוק תקציב לשנת 2020) – העתירות הפכו לתיאורטיות ויש לדחותן, ולוּ בשל כך.

לטענות הנ"ל, בדבר עיוניות העתירות, הצטרפה גם הכנסת בדיון שהתקיים בפנינו בתאריך 02.02.2021.

הדיונים שהתקיימו ומשמעותם

61. לאחר שבתאריך 27.10.2020 התקיים דיון ראשון בעתירות, שבו נשמעו טענות הצדדים – בתאריך 12.11.2020 הוחלט כאמור להוציא צווים על-תנאי ולהרחיב את ההרכב שידון בהתנגדות לצווים על-תנאי שהוצאו, הכל כפי שפורט בפיסקה 4 שלעיל. בהמשך לכך, בתאריך 02.02.2021 התקיים כאמור דיון שני בפני הרכב מורחב בעתירות, במתכונת של התנגדות לצווים על-תנאי שהוצאו, ובסופו – התיק נדחה לעיון לצורך כתיבת פסק דין.

הנה כי כן לאחר שהצגנו עד הנה את: הרקע העובדתי, טענות הצדדים וההתפתחויות שחלו – הגיעה העת לליבון הדברים, ולכך אפנה עתה.

דיון והכרעה

62. אקדים ואומר כי בעקבות עיון במכלול החומר הרב שבתיק ושמיעת טיעוני באי-כוח הצדדים בדיונים שהתקיימו בפנינו – הגעתי לכלל מסקנה כי בכפוף להוצאת התראת בטלות עתידית ביחס לעניינים, נושאי הצו על-תנאי הראשון והשלישי – דין העתירות להידחות.
נימוקיי למסקנה זו יובאו מיד בסמוך. הילוך הדברים יהיה כזה שראשית אדון ואכריע בטענות המקדמיות שהועלו בפנינו, ולאחר מכן אפנה לדיון בטענות המהותיות לגופן.

--- סוף עמוד 27 ---

עם זאת, טרם שאנו מגיעים אפילו לפרוזדור של הטענות המקדמיות יש לסלק מן הדרך ניסיון שעשו העותרים להרחיב את הדיון מעבר לצווים על-תנאי שהוצאו.

63. כפי שנאמר לעיל – בעתירות שבכותרת הוצאו צווים על-תנאי רק לגבי חלק מהנושאים שהועלו. בכך, למעשה, נדחו כל יתר העניינים המופיעים בעתירות השונות, שגם לגביהם התבקשו צווים על-תנאי, שכן לא נמצא מקום ליתן צווים-על תנאי לגביהם (ראו: בג"ץ 4406/16 איגוד הבנקים בישראל (ע"ר) נ' כנסת ישראל, [פורסם בנבו] בפיסקה 64 לפסק דינה של הנשיאה מ' נאור, ובפיסקה 9 לפסק דיני שם (29.09.2016)). בהקשר זה נקבע כבר בעבר:

"כאן עלינו להעיר כי העותר, בכללו בעיקרי הטיעון שלו את הטענה (שלא בא זכרה בעתירה) כי תקנה 26 (לתקנות סוכני המכס, התשכ"ה-1965 – תוספת שלי – ח"מ) חורגת מהסמכות, חרג הוא עצמו מגדרי המותר לפי תקנה 14א(ב) לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק, תשכ"ג-1963. לפי תקנה זו רשאי כל צד לכלול בעיקרי הטיעון שלו רק אותן הנקודות הנובעות מהצו-על-תנאי, המבוסס, כמובן, על היסודות והטענות שבעתירה." (בג"ץ 185/70 קבלו נ' מנהל המכס והבלו, פ"ד כד(2) 781, 783 (1970) (ההדגשות הוספו – ח"מ)).

עמוד הקודם1...1617
18...125עמוד הבא