[...]
מקום שהצו על תנאי הצר את המחלוקת, רשאי כל צד לכלול בעיקרי הטיעון את הטענות לפי המסגרת שקבע הצו על תנאי ולא יורשה לטעון טענות נוספות".
--- סוף עמוד 29 ---
(רענן הר-זהב סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק 80 (1991) (להלן: הר-זהב; ההדגשה שלי – ח"מ).
65. אין צורך לומר כי כל האמור לעיל מבוסס על לשון תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין בבג"ץ). כך תקנה 1 לתקנות סדר הדין בבג"ץ קובעת כי בקשה לצו על-תנאי תוגש לבית משפט זה בדרך של עתירה. הנה כי כן, העתירה היא הבקשה לצו על-תנאי, ומשהוחלט ליתן צו על-תנאי רק ביחס לחלק מהנושאים המבוקשים בעתירה, הרי שאין עוד כל דרך להיענות לנושאים שלא נכללו בצו על-תנאי, ודינם להידחות. תקנה 9 לתקנות סדר הדין בבג"ץ קובעת כי מקום בו המשיב רוצה להתנגד לעשיית הצו על-תנאי למוחלט, הוא יגיש תצהיר תשובה לצו על-תנאי. תצהיר התשובה לא מכוון איפוא לכל הנושאים שעלו בעתירה, אלא רק לצו על-תנאי שהוצא במסגרת זו בלבד. כך, גם עיקרי הטיעון שמוגשים, לפי תקנה 16 לתקנות סדר הדין בבג"ץ, אמורים לכלול את טענות הצדדים בנקודות שהם רשאים לטעון "על פי הצו על-תנאי", ובדיון כל צד יהיה רשאי לטעון על סמך עיקרי הטיעון בלבד (שנסמכים על מה שנכלל בצו על-תנאי, כאמור), להוציא מקרים חריגים מיוחדים המפורטים בתקנה זו (ראו: הר-זהב, בעמ' 79-78; שרגא ושחר, בעמ' 192-191).
זאת ועוד – תקנה 14 לתקנות סדר הדין בבג"ץ, שכותרתה: "הוראות בית המשפט" קובעת כי:
"ראה בית המשפט או הרשם שאין הפלוגתה ברורה די הצורך כדי שיוכל בית המשפט לדון בה בנוחות, רשאי הוא להורות על ניסוח הפלוגתה, או כל הוראה אחרת שתיראה לו נחוצה לבירור הענין; הסכימו בעלי הדין לפני בית המשפט או הרשם על נוסח הפלוגתה תהיה היא הענין שעל בית המשפט להכריע בו."
הנה כי כן, בית המשפט יכול, מכוח התקנה הנ"ל, לתחום ולהגדיר את המחלוקות המשפטיות העומדות על הפרק, ובכך להניח את המתווה הדיוני שישמש את הדרך להכרעה השיפוטית. הדבר נעשה, לעיתים, בדרך של הוצאת צו על-תנאי אחד, או כמה מבין הצווים על-תנאי שהתבקשו בעתירה, או באמצעות כך שבית המשפט מנסח בעצמו את הצווים על-תנאי שבהם הוא חפץ שהעתירה תמשיך לעסוק, ובכך מתחדדות הסוגיות שבלב המחלוקת (שרגא ושחר, בעמ' 183).
--- סוף עמוד 30 ---
66. המסקנה המתקבלת מכל האמור לעיל היא כי הדיון בעתירות שבפנינו תחום איפוא לגדרי האמור בצווים על-תנאי שהוצאו בלבד. הנה כי כן לאחר שהבהרנו זאת – ניתן לעבור עכשיו לפרוזדור, טרם שאנו נכנסים לטרקלין, וכך יעשה מיד בסמוך.