התייחסות לטענת הסף הגורסת שהעתירות הפכו לעיוניות
67. כלל ידוע הוא כי בית משפט זה בעקרון לא יידרש לדיון בעתירות תיאורטיות לגופן, וזאת גם אם העתירות הפכו לעיוניות רק לאחר הגשתן (ראו: בג"ץ 1273/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' הכנסת ה-22, [פורסם בנבו] והאסמכתאות המובאות שם (09.09.2020) (להלן: עניין משמר הדמוקרטיה הישראלית); בג"ץ 4380/07 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' משרד הבריאות, [פורסם בנבו] בפיסקה 7 (30.08.2009); בג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה, [פורסם בנבו] בפיסקה 30 (28.04.2011); עע"מ 5933/05 אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] בפיסקה 10 (03.08.2006) ולאחרונה: בג"ץ התקציב – לגבי הצו על-תנאי שהוצא ביחס לאי-העברת חוק התקציב במועד הנדחה. עיינו גם: ברק-ארז, משפט מינהלי דיוני, בעמ' 392-390; שרגא ושחר, בעמ' 241 ואילך).
כלל זה יובא אל שיטתנו מהדוקטרינה האמריקאית המוכרת שם בשם:
"The Mootness Doctrine" (ראו: בש"פ 8823/07 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפיסקה 10 (11.02.2010) (להלן: עניין פלוני); חוות דעתי בפסק הדין החלקי ב-בג"ץ 3132/15 מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד נ' ראש ממשלת ישראל [פורסם בנבו] (23.08.2015) (להלן: עניין יש עתיד); בג"ץ 5469/20 אחריות לאומית ישראל הבית שלי נ' ממשלת ישראל, [פורסם בנבו] בפיסקאות 10-9 לפסק דיני שם (04.04.2021); עיינו גם: חנן מלצר ואוריאל רוזנברג "התראת הבטלות: דוגמה לדרך האמצע של השופט א' רובינשטיין" ספר אליקים רובינשטיין 1175, 1213-1211 (אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה, מרים ביטון ורינת סופר עורכים, 2020) (להלן: מלצר ורוזנברג)).
כלל זה דומה, במידה מסוימת, גם לעיקרון לפיו בית משפט זה לא ידון בעתירות מוקדמות, אשר אינן מבוססות על מצב עובדתי קיים, אלא עוסקות בתרחיש תיאורטי בלבד (עניין משמר הדמוקרטיה הישראלית; בג"ץ 2655/06 נועם נ' היועץ המשפטי לממשלה, [פורסם בנבו] בפיסקה 5 (27.03.2006)).
--- סוף עמוד 31 ---
68. כפי שצוין לעיל, מכוח הוראות סעיפים 36א(א)-(ב) לחוק-יסוד: הכנסת – ראו את הכנסת ה-23 כאילו החליטה על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה החל מתאריך 23.12.2020, וזאת משלא התקבל חוק התקציב לשנת 2020 עד לתאריך 22.12.2020. כאמור בעקבות התפתחות זו הבחירות לכנסת ה-24 התקיימו בתאריך 23.03.2021.