סבורני כי דברים חשובים אלה יפים גם לענייננו. הטעם לדבר נעוץ בכך שקיימת הסתברות סבירה שאירועים דומים יתרחשו בעתיד – ממשלת החילופים הוקמה לאחר מספר ניסיונות להקמת ממשלה שלא צלחו, ועל כן ניסיון העבר הפרלמנטרי מלמד כי לא מן הנמנע שסיטואציה דומה, של החלת שינוי משטרי משמעותי בתחולה מיידית, עשויה לקרות גם בעתיד. יתר על כן, מדובר בענייננו בסוגיה קונסטיטוציונית בעלת משקל רב, כאמור, וייתכן שגם בעתיד משך הזמן שיהיה
--- סוף עמוד 35 ---
נתון בידי בית המשפט לדון בה לגופה לא יהיה רב. בנוסף, בעתירות שבפנינו הושקעו משאבים רבים והן מעוררות שאלות בעלות חשיבות נעלה. כל האמור מהווה טעם לדון בעתירות כבר כעת.
מטעמים אלה יש, לשיטתי, לדון כאן לגופם של דברים ביחס לצווים על-תנאי הראשון והשלישי, וזאת אעשה בהמשך.
דחיית טענת הסף בדבר אי מיצוי הליכים
76. כפי שצוין לעיל, היועץ המשפטי לממשלה גרס בתגובתו המקדמית כי יש לדחות את העתירות על הסף, גם בשל אי מיצוי הליכים. סוגיה זו איננה בליבת הדברים בענייננו, אך הנני רואה לנכון להתייחס גם אליה, ולוּ בקצרה.
77. מהותה של דרישת מיצוי ההליכים היא כי על העותר לפנות לרשות הרלבנטית טרם שיפנה לבית המשפט, וזאת כדי שהרשות תדון בבקשתו ותשקול אם לשנות את החלטתה, או להסיר את מחדלה (ברק-ארז, משפט מינהלי דיוני, בעמ' 346).
78. לדרישה למיצוי הליכים קיימים מספר טעמים שונים (עיינו: אדם שנער "על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות" ICON-S-IL BLOG (24.08.2020) (להלן: שנער)), שיאוזכרו להלן:
הטעם הראשון הוא כי הפניה לבית המשפט צריכה להיות המוצא האחרון, וכל עוד עניינו של העותר יכול להיות מטופל בדרכים אחרות – יש למצות אותן, וזאת כדי לחסוך במשאבים שיפוטיים, ולקדם יעילות (ברק-ארז, משפט מינהלי דיוני, בעמ' 347).
טעם שני לדרישה למיצוי הליכים הוא כי הליכים מקדמיים שננקטים בטרם הגשת העתירה עשויים לתרום לפריסת התשתית העובדתית המלאה בפני בית המשפט (עיינו: בג"ץ 6917/17 לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח [פורסם בנבו] (10.06.2018); בג"ץ 5746/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת [פורסם בנבו] (30.08.2020) (להלן: עניין האגודה לזכויות האזרח); בג"ץ 7505/10 ראש מועצת הכפר חרבתא בני-חארת נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, [פורסם בנבו] בפיסקה 5 (25.07.2011)).