82. גם הנימוק לפיו מיצוי ההליכים מעניק לרשות הזדמנות להפעיל את סמכותה, או לגבש את עמדתה טרם שבית המשפט מעביר עליה ביקורת שיפוטית – איננו חל במקרים מסוג זה. זאת, שכן מדובר בענייננו בחוק-יסוד – ולא במדיניות שצריך לגבש עמדה ביחס אליה. לאמור יש להוסיף כי אין טעם רב במיצוי הליכים לגבי חוק, או חוק-יסוד, שהתקבלו משום שהרשות המחוקקת, או המכוננת אמורים היו לבחון את חוקתיות ההסדרים הנדונים כבר בעת הליך החקיקה, והחליטו בכל זאת לכוננם, או לחוקק אותם. גם סביר להניח שהטענות המועלות על-ידי העותר הרלבנטי כבר נבדקו
--- סוף עמוד 40 ---
על-ידי משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של הכנסת בהקשרים הנדונים במסגרת הליכי החקיקה (שנער, בעמ' 5).
83. לבסוף, אציין כי להשקפתי – השתתפות בדיונים בכנסת והבעת עמדה במסגרת זו לפני כינון חוק-היסוד, או חקיקת החוק הרלבנטי עשויות לעלות כדי מיצוי הליכים, בנסיבות. באמצעות אלה – העותר מביא לידיעת הרשות המכוננת, או המחוקקת את הקשיים הקיימים, לשיטתו, בעמדתה, כדי שתשקול אותם לגופם. במקרה בו העותר הביא את טענותיו ביחס להסדר החקיקתי אל מול הכנסת – אין היגיון לדרוש ממנו לעשות כן לפני הגשת העתירה גם בפני הרשות המבצעת, שכאמור, ממילא איננה בעלת הסמכות לשינוי ההסדר החקיקתי הנתקף (שנער, בעמ' 5).
84. הנה כי כן, אף אילו הייתי מצטרף לקביעות כי הדרישה למיצוי הליכים חלה גם בנסיבות שבפנינו, הרי שבענייננו דרישה זו מולאה, לתפיסתי, ועל כן עילה זו ממילא איננה יכולה להוות טעם לדחיית העתירות על הסף. בהקשר זה יש להזכיר כי העותרת ב-בג"ץ 2905/20 ליוותה את הליכי גיבוש הצעת החוק מראשיתם, לרבות פנייה לגורמים הרלבנטיים בנושאים, שלטענתה יש בהם פגמים חוקתיים. בתוך כך, למשל, העותרת פנתה בתאריך 02.04.2020 ליועץ המשפטי לממשלה ולממלאת-מקום היועץ המשפטי לכנסת בבקשה כי יפרסמו חוות דעת בעניין קידום התיקון לחוק-יסוד: הממשלה.
בתאריך 21.04.2020, יום לאחר חתימת ההסכם הקואליציוני, העותרת פנתה גם למשיבים 4-2 בדרישה לבטל סעיפים מסוימים בהסכם הקואליציוני. בתאריך 28.04.2020 נעשתה פנייה נוספת מטעם העותרת ובגדרה נטען כי לא ראוי לתקן חקיקת-יסוד שמשנה את סדרי המשטר בישראל בדרך שבה נעשה הדבר.
כך גם העותרת 2 ב-בג"ץ 2941/20 שלחה בתאריך 26.04.2020 מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולממלאת-מקום היועץ המשפטי לכנסת ובו דרשה שאלה יגישו חוות דעת אודות הקשיים המשפטיים הגלומים בהצעת החוק שהועלתה בפני הוועדה המיוחדת שדנה בהצעת החוק שעניינה שינוי שיטת המשטר (להלן: הוועדה). מכתב זה נענה בתאריך 30.04.2020 על-ידי ממלאת-מקום היועץ המשפטי לכנסת, תוך שנמסר כי הייעוץ המשפטי לוועדה העניק לחברי הוועדה ייעוץ לפני הדיון – בכתב ובעל-פה. בהמשך לאמור, בתאריך 01.05.2020 העותרת 2 שלחה מכתב נוסף לממלאת-מקום