--- סוף עמוד 41 ---
היועץ המשפטי לכנסת, ובו דרשה בשנית כי יינתנו חוות דעת משפטיות ביחס להצעת החוק. למכתב נוסף זה לא התקבל מענה.
85. מן האמור עד הנה עולה כי העותרות לא המתינו כדי לשטוח את טענותיהן כנגד התיקון לחוקי-היסוד עד ליום הגשת העתירות, אלא שהן ביצעו פניות שונות ונשנות למספר גורמים רלבנטיים עוד לפני שהתקבל סופית התיקון לחוקי-היסוד, ובכך, לשיטתי, הן קיימו את הדרישה למיצוי הליכים, ככל שהיא קיימת בענייננו, כאמור.
86. היועץ המשפטי לממשלה טען כאמור בתגובתו המקדמית כי היה על העותרות לפנות אליו לאחר שהתקבל בכנסת התיקון לחוקי-היסוד, אולם, כפי שציינתי לעיל – לא ברור מה היתה התועלת בפניה שכזו, שכן הוא ממילא איננו הגורם המוסמך לשנות, או לבטל את התיקון לחוקי-היסוד.
87. משנדחתה עילת הסף של מיצוי הליכים שהעלו המשיבים, בשלה איפוא העת להכריע לגופם של דברים, ולפיכך אני עובר עתה מהפרוזדור לטרקלין, ולליבון הסוגיה כבדת המשקל של החלת ביקורת שיפוטית על חוקי-יסוד.
ביקורת שיפוטית על חוקי-יסוד
88. בעת שהיא מכוננת חוקי-יסוד ותיקונים להם – הכנסת פועלת, כידוע, במעמדה כרשות המכוננת. סמכות זו של הכנסת מצומצמת בראש ובראשונה על ידי הוראות הנוקשות המופיעות בחוקי-היסוד עצמם, ולא מכוח פיסקאות ההגבלה הקבועות בחוקי-היסוד, אשר מכוונות אל סמכותה המחוקקת של הכנסת (עיינו: בג"ץ 1368/94 פורת נ' ממשלת ישראל, פ"ד נז(5) 913, 914 (1994); אהרן ברק "המהפכה החוקתית – בת מצווה" משפט ועסקים א 3, 9 (2004); יניב רוזנאי "שימוש לרעה בחוק יסוד" ספר אליקים רובינשטיין 1349, 1353 (אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה, מרים ביטון ורינת סופר עורכים, 2020) (להלן: רוזנאי, שימוש לרעה); יניב רוזנאי ביקורת חוקתית – התפתחות דגמים והצעה לעיגון הביקורת השיפוטית בישראל (2021) (להלן: רוזנאי, ביקורת חוקתית).
בפרקים המתהווים של חוקתנו לא נכתב עדיין הפרק הקובע את גבולות סמכותה המכוננת של הכנסת, או את גבולות הביקורת השיפוטית על חקיקת-יסוד שאותה היא מכוננת בכובעה זה (עיינו: ברק מדינה "האם יש לישראל חוקה? על
--- סוף עמוד 42 ---
דמוקרטיה הליכית ועל דמוקרטיה ליברלית" עיוני משפט מד (צפוי להתפרסם ב-2021)). גם בפסיקה לא נקבעה עדיין הלכה מפורשת המקיפה סוגיות כבדות משקל אלה במלואן (וראו לאחרונה: בג"ץ 5555/18 חסון נ' כנסת ישראל [פורסם בנבו] (08.07.2021) (להלן: עניין חוק-יסוד: הלאום)), אולם פסקי דין רבים הניחו תשתית לכך, שאותה אסקור בתמצית להלן.