--- סוף עמוד 55 ---
משכך, אפנה תחילה לבדיקה של שני היבטים במבחן זה: רטרוספקטיביות, ופרסונליות.
רטרוספקטיביות התיקון לחוקי-היסוד
117. הליך החקיקה של התיקון לחוקי-היסוד נעשה לאחר הבחירות לכנסת ה-23, ובטרם הורכבה ממשלה – ותחולתו היתה מיידית. נשיא המדינה הטיל כאמור את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת בנימין נתניהו רק לאחר שהתיקון לחוקי-היסוד אושר בכנסת, בתאריך 07.05.2021, ובתאריך 13.05.2021 הודיע חבר הכנסת בנימין נתניהו לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלת חילופים.
118. אזרחי ישראל שלשלו את פתקיהם בקלפי אם כן, כאשר חוק-יסוד: הממשלה קבע הסדרים נתונים ביחס לאופנים שבהם ניתן להרכיב ממשלה ולהביע אי-אמון בה – ואולם הסדרים אלה שונו בסמוך לאחר הבחירות, ועוד בטרם הורכבה הממשלה ה-35. התיקונים נעשו בראש ובראשונה כדי שיתאימו להרכבת הממשלה, אשר היתה מתוכננת לקום על פי ההסכם הקואליציוני, שנחתם בין המפלגות שהרכיבו את הממשלה האמורה. שינוי זה נעשה טרם שהושלם הליך הקמת הממשלה (הבא ברגיל בעקבות הבחירות), על אף ששני ההליכים שלובים זה בזה, שכן הנפקויות של מעשה הבחירה אינן מסתיימות עם פרסום תוצאות הבחירות (גבאי, בעמ' 161).
עתה ארחיב ואסביר.
119. את הבחירות לכנסת ונפקויותיהן ניתן לחלק, לתפיסתי, לשלושה שלבים:
ראשית – ההצבעה, שבה בוחרים האזרחים את נציגיהם לבית הנבחרים.
שנית – ספירת התוצאות וחלוקת המושבים בכנסת, על פי כללי החלוקה הקבועים בחוק הבחירות לכנסת, התשכ"ט-1969.
שלישית – הרכבת ממשלה, אשר עליה לקבל את אמון נציגי המפלגות, אשר נבחרו לכנסת.
--- סוף עמוד 56 ---
אמנם, ישנן מערכות של בחירות לכנסת, אשר מסתיימות, מבלי שיושלם השלב השלישי (של הרכבת הממשלה), כפי שאירע, למשל, רק באחרונה, לאחר הבחירות לכנסות ה-21 וה-22. לעתים תיתכן אף הרכבת ממשלה מבלי שנערכו בחירות לכנסת קודם לכן, כמו במקרה שבו מתקבלת הצבעת אי-אמון לפי סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה. אולם הליך הרכבת הממשלה הוא במהותו לרוב – המשך ישיר, טבעי ומתבקש של הבחירות לכנסת, גם אם לעתים הוא איננו מתממש, או יכול אף להתרחש באופן בלתי תלוי בהן.
120. המסקנה לפיה הליך הרכבת הממשלה קשור בטבורו אל הבחירות לכנסת, מתבקשת גם נוכח ההסדרים הקבועים בסעיפים 11-7 לחוק-יסוד: הממשלה, אשר קוצבים מועדים שונים לניסיון להרכיב ממשלה. בייחוד חשוב לענייננו סעיף 11(ב) לחוק-יסוד זה, אשר קובע כי אם נכשלו ניסיונות ההרכבה של ממשלה – יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום תקופת כהונתה, וקובע מועד לבחירות חדשות לכנסת. הסדר זה, המעוגן בחוק-היסוד, מלמדנו כי אחת התכליות החשובות של הבחירות לכנסת היא סיומן המוצלח על ידי הקמתה של רשות מבצעת, שתזכה לאמון הכנסת הנבחרת – ואם תכלית זו איננה מתממשת, התהליך כולו מתחיל מחדש, וחוזר חלילה, עד אשר התהליך מושלם, או שנערכות בחירות חדשות.