"מסך הבערות" מסיט את המיקוד מן השאלה מה הם תנאים הוגנים לשיתוף פעולה בין אזרחים חופשיים ושווים, אל עבר השאלה – מה הם התנאים לשיתוף פעולה שכזה, שאזרחים חופשיים ושווים היו מוכנים להסכים עליהם תחת תנאים הוגנים. כלומר, מה התנאים ההוגנים לצורך השגת ההסכמה מצד האזרחים לנורמות החוקתיות. הכללים שעליהם מסכימים הנציגים צריכים לעמוד בדרישת הפומביות, כלומר שיהיו גלויים. פומביות, לפי רולס, מבטיחה כי אזרחים יוכלו לדעת אודות השלכות המבנה הבסיסי של המדינה על חייהם ולקבלן, וזהו תנאי לחירותם הפוליטית. בנוסף, על פי רולס, לא ניתן לעשות מקצה תיקונים או שיפורים לאחר ש"מסך הבערות" הוסר, והנציגים מגלים את מי הם מייצגים (רולס, בעמ' 68-67).
--- סוף עמוד 58 ---
אמנם, הניסוי המחשבתי של רולס הוא ניסוי תיאורטי ואידיאלי, ואולם ניתן לשאוב ממנו הבנה של עיקרון ההוגנות במסגרת עיצוב הכללים הדמוקרטיים, ובכלל כך את הדרישה שאלה יהיו: כלליים, פומביים, ושלא ניתן יהיה לשנותם בדיעבד.
123. גם הפילוסוף החשוב יוסף רז טען כי על חוקים להיות צופי פני עתיד, כנגזרת של עיקרון הבסיס הדמוקרטי של שלטון החוק. זאת, על מנת שיוכלו להגשים את התכלית של הכוונת התנהגות:
"All laws should be prospective, open, and clear. One cannot be guided by a retroactive law. It does not exist at the time of action… The law must be open and adequately publicized. If it is to guide people they must be able to find out what it is. For the same reason its meaning must be clear" (Joseph Raz, THE AUTHORITY OF LAW: ESSAYS ON LAW AND MORALITY (1979)).
124. על הדרישה כי כללי המשחק הדמוקרטיים המוסדיים ישונו בהליך ראוי, עמד גם חברי, השופט נ' הנדל לא מזמן, והנני סבור כי דבריו יפים גם לענייננו:
"על הרשות המכוננת לכבד את הנורמות שאותן היא יוצרת בכובעה זה, ולהבטיח כי שינויים בכללי המשחק שמתווה החוקה יבוצעו בהליך ראוי, תוך שקיפות ואחריותיות כלפי הציבור. קביעת עובדות בשטח, נוסח 'עוד דונם ועוד עז', אינה מכבדת את החוקה הישראלית, ואף לא את מכונניה" (עניין המרכז האקדמי, בפיסקה 5 לחוות דעתו).
חשיבותו של ההליך הראוי בחקיקת חוקי-היסוד בישראל גבוהה במיוחד, נוכח העובדה שכתיבת החוקה היא מלאכה שטרם הושלמה, והמגבלות על עריכת שינויים בה, אינן מוסדרות במלואן. שיטתנו המשפטית איננה כמו השיטה האמריקאית, למשל, שבה יש בחוקה "פיסקת תיקון" נוקשה, ונערכו בה תיקונים מעטים יחסית בטווח של יותר ממאתיים שנה.