129. בתיקון מס' 1 הנ"ל נקבעו גם הגבלות על מספר השרים וסגני השרים, אשר יכולים לכהן בממשלה, וכן בוטל התפקיד של "שר בלי תיק", וגם שינויים אלה הוחלו באופן צופה פני עתיד. הוראת שעה, אשר השהתה את תחולת ההגבלות הנ"ל בכנסת ה-20 חוקקה אמנם באופן דומה לתיקון לחוקי-היסוד בפרק הזמן שבין כינון הכנסת לבין הקמת הממשלה (חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 3 והוראת שעה לכנסת ה-20)), אולם יודגש כי הוראת שעה זו נועדה לדחות את כניסתו לתוקף של תיקון מס' 1, כלומר להותיר את המצב החוקתי הקיים על כנו בפועל, ונקבע כי אין בה פגיעה בזכויות אדם ואף לא בעקרון יסוד של משטרנו הדמוקרטי (עניין יש עתיד, בפיסקה 13). לא ניתן, אם כן, לראות בהוראת שעה זו משום שינוי משמעותי של "כללי המשחק" (יצוין במאמר מוסגר, כי ההגבלות על מספר השרים בוטלו באופן קבוע בתיקון לחוקי-היסוד).
130. גם חוק-יסוד: הממשלה בגרסתו הקודמת, אשר כונן בשנת 1992, וקבע הסדר של בחירה ישירה לראשות הממשלה הוחל באופן פרוספקטיבי. סעיף 63(א) לאותו חוק קבע כי: "הוראות חוק-יסוד זה יחולו על בחירת ראש הממשלה ועל כינון הממשלה, החל מהבחירות לכנסת הארבע עשרה ואילך".
--- סוף עמוד 62 ---
131. נוסחו של חוק-יסוד: הממשלה, אשר חוקק בשנת 2001 על ידי הכנסת ה-15, ואשר ביטל את הבחירה הישירה לראשות הממשלה, חוקק אף הוא במבט צופה פני עתיד. סעיף 47(א) לחוק הנ"ל מורה כי: "הוראות חוק-יסוד זה יחולו על הבחירות ועל כינון הממשלה, החל בבחירות לכנסת השש עשרה".
132. הנה כי כן, כאשר ביקשה הרשות המכוננת לערוך שינויים משמעותיים בשיטת המשטר, היא עשתה זאת בחקיקת-יסוד פרוספקטיבית. מכאן גם עולה שאם תהיה כוונה לעבור שוב לשיטת בחירה ישירה של ראש הממשלה – יש לעשות זאת רק בתחולה פרוספקטיבית, בצמוד לאחר הבחירות הבאות לכנסת, ולא קודם לכן, זאת כפי שהיה נהוג בסוגיות אלו אף בעבר (השוו גם לפסק הדין הקפריסאי שנזכר בפיסקה 116 שלעיל).
133. גם בחוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) משנת 2016, אשר הסמיך את הכנסת להחליט, בתנאים מסוימים, על הפסקת חברותו של חבר כנסת שיש במעשיו משום הסתה לגזענות, או תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, נקבע בסעיף 2 כי בקשה להפסקת חברות מעין זו תוגש רק בעקבות מעשים שנעשו לאחר תחילתו של התיקון הנ"ל (עיינו בהקשר זה: בג"ץ 5744/16 בן מאיר נ' הכנסת [פורסם בנבו] (27.05.2018)).