134. זה המקום לציין כי לאורך השנים חוקקו גם תיקונים לחוקי-יסוד שהם בעלי תחולה מיידית, אולם תיקונים אלה לא עסקו בשינויים משטריים רחבי היקף, כגון יצירת המוסד של ממשלת החילופים. כך, למשל, חוק-יסוד הממשלה (תיקון מס' 2) משנת 1979 היה בעל תחולה מיידית, וקבע כי אחד או שניים מהשרים יכולים להיות סגני ראש הממשלה; חוק-יסוד הממשלה (תיקון מס' 3) משנת 1981 איפשר לראש הממשלה להעביר שר מכהונתו; חוק-יסוד הכנסת (תיקון מס' 12) משנת 1991 הטיל הגבלות על חבר כנסת הפורש מסיעתו; חוק-יסוד הממשלה (תיקון מס' 10) משנת 2000 קבע כי ניתן להטיל את הרכבת הממשלה על מועמד מטעם מפלגה, גם אם הוא איננו חבר כנסת מכהן (בעת שהיתה נהוגה שיטת הבחירה הישירה).
135. גם חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו–2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) משנת 2009, אשר קבע תקציב דו-שנתי, הוחל באופן מיידי, כבר ביחס לתקציב של שנת 2009. ואולם, בשונה מהתיקון לחוקי-היסוד, אשר קבע את המנגנון המשטרי
--- סוף עמוד 63 ---
של ממשלת חילופים כתיקון חוקתי קבוע, הוראת השעה הנ"ל, כשמה כן היתה – תחומה בתחולתה. משהועבר תקציב דו-שנתי בפעם החמישית על דרך של הוראת שעה – בית משפט זה קבע כי מדובר לכאורה בשימוש לרעה בסמכות המכוננת (עיינו: עניין בר-און).
136. יש לאבחן מענייננו גם את חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 42 והוראת שעה) (להלן: החוק הנורבגי הקטן), שהוחל באופן מיידי, והתיר לחבר הכנסת שמונה לשר או סגן שר להתפטר מהכנסת, למשך תקופת כהונתו בממשלה, כשבמקום השר או סגן השר שהתפטרו ייכנס לכנסת הבא בתור מתוך רשימת המועמדים לכנסת שבה נכלל השר או סגן השר המתפטר, כפי שזו התמודדה בבחירות לכנסת. הסדר זה עוגן, בשינויים מסוימים, כהסדר קבוע, בחוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) (להלן: ישום החוק הנורבגי). לשיטתי, ההסדרים הקבועים בחוק הנורבגי הקטן ובישום החוק הנורבגי – לא ערכו שינוי משטרי משמעותי בשיטת המשטר בישראל, אלא היו תחומים לשינוי הזהות הפרסונלית של חברי הכנסת, תוך שמירה על הייצוג היחסי של הסיעות בכנסת ושל רצון הבוחר או הבוחרת, אשר הנציג הבא ברשימה שאותה בחרו לכנסת, מייצג אותם זמנית, במקום השר, או סגן השר, באותה רשימה, שהתפטר. לכן, לו היינו בוחנים הסדרים אלה במשקפי המבחן הדו-שלבי של בג"ץ התקציב, ניתן להעריך שהם היו צולחים את שלב הצידוק.
137. מבין המשיבים, היו שהצביעו גם על שינוי שהם טענו שהוא דומה לכאורה לזה שנערך בתיקון לחוקי-היסוד, נושא העתירות שבפנינו, ואשר הוכנס ב-חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 4) משנת 1984, אשר הוחל באופן מיידי. בתיקון זה נוסף סעיף 5(ד) לחוק, שקבע כי: "אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה", והוא חוקק ערב השבעתה של הממשלה ה-21 ("ממשלת האחדות"), כדי ליצור מוסד של ממלא מקום ראש הממשלה, אשר יאוייש על ידי חבר הכנסת יצחק שמיר בעת שחבר הכנסת שמעון פרס מכהן כראש הממשלה (שטרית, בעמ' 330). שינוי זה הניח אמנם תשתית לממשלת הרוטציה, אולם ברי כי הסדר זה היה מצומצם בהיקפו ועיגן בחקיקת-יסוד רק את תפקידו של ממלא מקום ראש הממשלה, בהשוואה לשינוי רחב ההיקף שנעשה בתיקון לחוקי-היסוד בענייננו, אשר קבע מנגנון משטרי רחב, חדש ומפורט בחקיקת-יסוד (יש לציין בהקשר זה כי העובדה שממשלות חילופים, או רוטציה, הוסדרו בעבר באמצעות הסכמים קואליציוניים, ולא על-ידי חקיקת-יסוד,