--- סוף עמוד 64 ---
תומכת לכאורה גם היא במסקנה כי לא מדובר במאטריה שראויה להיכלל באופן טבעי בחקיקת-יסוד).
138. הנה כי כן, דומה כי בשיטתנו הכתה שורש הנורמה החוקתית-מוסדית לפיה שינוי משמעותי בכללים החוקתיים (ובכלל זה הכמות, לעתים, הופכת לאיכות מהותית – עיינו: עניין המרכז האקדמי, בפיסקה 7 לחוות דעתי) – ייעשה רק באופן פרוספקטיבי. ביטוי לגישה זו נתתי גם בעניין הרכבת הממשלה, שם סברתי כי הודעת המיועד להרכיב את הממשלה על-פי סעיף 13(ב) לחוק-יסוד: הממשלה כי עלה בידו להרכיב ממשלה – צריכה להתבסס על המצב המשפטי הקיים, ולעניין זה יש לראות, לדעתי, את המצב המשפטי הקיים, כפי שזה שרר בעת קיום הבחירות לכנסת (עיינו בפיסקה 7 לחוות דעתי שם).
באותו עניין אף הבעתי עמדה לפיה במדינה דמוקרטית, שינוי של תוצאות הבחירות לאחר הבחירות – אסור. גרסתי שם, ביחס לאפשרות כי יחוקק חוק נורבגי "מדלג", שיחול על הממשלה המכהנת, כי חוק כזה, במידה ויתאשר, עלול להיות מוכרז כבטל הן בשל רטרואקטיביות פסולה והן בשל היותו לוקה בפרסונליות ובסלקטיביות אסורות, שכן תיקון שכזה מתיימר לשנות בדיעבד ובאופן פרסונלי את תוצאות הבחירות לכנסת (פיסקה 14 לחוות דעתי שם. עיינו והשוו גם: גבאי, בעמ' 170-161; טמיר; אסף שפירא "על חוסר היציבות של כללי המשחק הפוליטיים: תיקון מס' 41 לחוק מימון מפלגות" ICON-S-IL BLOG (07.02.2020) (להלן: שפירא), שם נכתב כך:
"אחד התנאים לקיומה של דמוקרטיה הוא כללי משחק פוליטיים קבועים המנחים אותה ומארגנים את התחרות הפוליטית. ללא כללי משחק קבועים, השחקנים הפוליטיים לא יוכלו לדעת כיצד עליהם להתארגן ולפעול בצורה המיטבית מבחינתם כדי להשיג את מטרותיהם הפוליטיות, והציבור לא יידע במי לבחור (ובאופן כללי כיצד להשתתף בפוליטיקה) כדי למקסם את העדפותיו. מצב העניינים חמור במיוחד כאשר שחקנים בעלי עוצמה במערכת הפוליטית משתמשים בכוחם כדי לשנות את כללי המשחק לטובתם...".
הנה כי כן, לוּ חוק כזה היה עובר, דומה, לשיטתי, שהוא היה נפסל, אפילו הדבר היה נעשה באמצעות חוק-יסוד, או מקבל רוב של חברי הכנסת, וזאת מכוח כל אחת משתי הדוקטרינות הנ"ל, הרלבנטיות לצורך זה.
--- סוף עמוד 65 ---
פרסונליות התיקון לחוקי-היסוד
139. נימוק נוסף המהווה טעם לקביעתי שהתיקון לחוקי-היסוד איננו עומד במבחן הכלליות, הוא כי התיקון הוא תיקון פרסונלי. אנמק הדברים מיד בסמוך.