בהקשר זה הנני רואה מקום להזכיר דוגמה שהעליתי בפני הצדדים בעת הדיון ולפיה אם היתה מתקבלת לפני הקמת הממשלה, אבל לאחר הבחירות, הוראה האוסרת – בתחולה מיידית – על מי שהוגש נגדו כתב אישום לעמוד בראשות ממשלה, או ממשלת חילופים (בשונה מתחולה של הוראה כזו לאחר הבחירות הבאות לכנסת, כאשר העם הבוחר מודע לאפשרות כזו) – הדבר היה קרוב לוודאי נפסל, אפילו היה נכלל בתיקון לחוק-יסוד.
153. בנסיבות העניין שבפנינו, סבורני כי במבט צופה פני עתיד, יש איפוא מקום להורות על הוצאה של התראת בטלות (במובנה ה"מרוכך") באשר לנושאים שעליהם נסבו הצו על-תנאי הראשון והשלישי, ולקבוע כי שינויים משמעותיים מסוג זה, אפילו אם הם יעשו בחוק-יסוד – לא יוכלו לחול מיידית, אלא לאחר הבחירות לכנסת שאחרי התקבלותם.
אנמק את עמדתי מיד בסמוך, וזו תתנתב כך:
ראשית, אעמוד בקצרה על התשתית העיונית של התראת הבטלות, ולאחר מכן אסביר מדוע, להשקפתי, יש מקום להוציא פה אזהרה כזו לעתיד לבוא, בשים לב לנסיבות המתוארות בעתירות שבפנינו.
על התראות בטלות
--- סוף עמוד 72 ---
154. כפי שקבעתי במספר מקומות בעבר, קיימת חשיבות לדיאלוג חוקתי בין-מוסדי בין בית משפט זה לבין רשויות השלטון השונות, וזה מתפרס גם על שלב מתן הסעד החוקתי המתאים (ראו: חוות דעתי ב-בג"ץ 781/15 ארד-פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996 [פורסם בנבו] (27.02.2020); פיסקאות 8-5 לחוות דעתי ב-בג"ץ 781/15 ארד-פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996 [פורסם בנבו] (03.08.2017); בג"ץ 8665/14 דסטה נ' הכנסת, [פורסם בנבו] חוות דעתי שם (11.08.2015); ועיינו: אהרן ברק "על תורת הסעדים החוקתיים" משפט ועסקים כ 301, 329 (2017) (להלן: ברק, תורת הסעדים); בל יוסף "הדיאלוג החוקתי בישראל: שתי נקודות מבט משפט ועסקים כב 327 (2019) (להלן: יוסף)).
155. התראת בטלות היא הוראת אזהרה היוצאת מאת בית המשפט, אשר מכוונת אל הרשות השלטונית הרלבנטית, ומורה לה כי ההסדר הנתקף בעתירה מסוימת עלול להתבטל בעתיד, אם ימשיך ויתקיים באותה מתכונת, או במתכונת דומה (ראו: בג"ץ התקציב ועיינו: יוסף, בעמ' 379-377).
התראת הבטלות מבטאת, למעשה, דיאלוג בין בית המשפט לרשויות השלטון השונות, ואת התפיסות בדבר היחסים הראויים בין אלה (עיינו: בג"ץ 2996/17 ארגון העיתונאים בישראל – הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ראש הממשלה [פורסם בנבו] (23.01.2019); סוזי נבות "הדיאלוג החוקתי: דו-שיח בכלים מוסדיים" משפטים על-אתר 99 י"ב, 130 (2018) להלן: סוזי נבות). התראת הבטלות מסמנת איפוא לרשות השלטונית את גבולות ההתערבות השיפוטית, תוך תקווה כי לא יהיה צורך לממשה ולהפעיל ביקורת חוקתית מלאה (מלצר ורוזנברג; עניין המרכז האקדמי, בפיסקה 11 לחוות דעתי שם: "הנני מקווה שהתראת הבטלות לעתיד, אותה הוצאנו כאן – תרתיע, ולא יהיה צורך לממשה...").