"... הבסיס הרעיוני לקיומה של התראת בטלות מצוי בגישה שלפיה מערכת היחסים בין הרשויות היא מערכת של שותפות ודיאלוג מתמידים. הצדדים כולם: בית המשפט, הכנסת והממשלה, הם שותפים פעילים ליצירה הנורמטיבית ולגיבוש מדיניות על בסיס של אדנים דמוקרטיים. הדיאלוג החוקתי איננו מתמצה עוד בביקורת שיפוטית על המעשה המינהלי או על הליך החקיקה. שותפות זו מחייבת את בית המשפט למלא את תפקידו ולהתריע בפני יתר הרשויות מפני 'אירוע חוקתי' מתקרב. הולדתה של 'התראת הבטלות' שיכללה את הדיאלוג הבין-מוסדי בשיטתנו והיא אף מבססת, במובן מסוים, את האמון והכבוד ההדדי שאמורות רשויות השלטון לרחוש זו לזו." (מלצר ורוזנברג, בעמ' 1194).
יצוין כי לפני שהתראת הבטלות הוצאה באופן מפורש, כמתואר לעיל – היא ניתנה בפסקי דין שונים באופן משתמע (ראו: בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת [פורסם בנבו] (12.09.2017); בג"ץ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' שר הפנים, פ"ד סא(2) 202, בפיסקה 11 לפסק דינו של השופט א' לוי (2006); עיינו גם: סוזי נבות, שם, שם).
מן הכלל אל הפרט – הוצאת התראת בטלות מרוככת
161. המסקנה שהגעתי אליה בנסיבות המקרה שבפנינו, נוכח כל האמור לעיל, היא כי התיקון לחוקי-היסוד נעשה באותם נושאים שבהם הוצאו הצווים על-תנאי באופן שאיננו עומד בדרישת הכלליות, בכל הנוגע לתחולה הרטרוספקטיבית והפרסונלית. על אף ההצדקות שנמנו לעיל, זהו מצב עניינים שאיננו רצוי מבחינות רבות: יציבות המערכת השלטונית, מעמדם הקונסטיטוציוני של חוקי-היסוד והשמירה על עקרונות שלטון
--- סוף עמוד 76 ---
החוק והדמוקרטיה. לפיכך יש להוציא התראת בטלות מרוככת ביחס לנושאים שטופלו בצווים על-תנאי הראשון והשלישי (השוו: עניין יש עתיד מתאריך 13.04.2016, בפיסקאות 53-52 לחוות דעתי).
הטעמים אשר הובילו אותי למסקנה זו הם אלו:
א) מתן התראת בטלות מרוככת כאמצעי שיפוטי במקרה שבפנינו עשוי למנוע חיכוך בין-מוסדי בין בית משפט זה לבין הרשות המכוננת. מעיקרון הפרדת הרשויות נגזר כי על בית המשפט להתחשב במערכת היחסים בינו לבין רשויות שלטוניות אחרות בעת שהוא קובע את הסעד החוקתי הראוי במקרה מסוים (ברק, תורת הסעדים, בעמ' 331-328). כך גם בענייננו, יש ליתן משקל למערכת היחסים בין הרשות השופטת לבין הרשות המכוננת, ולהסתפק במתן התראת בטלות מרוככת, לפיה בנסיבות אחרות (בעיקר בכל הנוגע למישור הצידוק) – התוצאה האופרטיבית עלולה להיות שונה.