בעשור שחלף מאז נכתבו דברים אלה, התרחב והתמסד השימוש שנעשה במשפטנו החוקתי בדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, שאף הצמיחה פֹארות – אך נראה שבהיבט זה לא חל שינוי. התראת הבטלות שניתנה בעניין התקציב הדו שנתי, התבססה על השימוש החוזר ונשנה בכלי הוראת השעה, ולא על עצם קיומו של מניע פוליטי לאימוץ מודל של תקציב דו-שנתי. אדרבה, הובהר כי "גם אם אכן שיקולים פוליטיים, ובפרט – רצונה של הממשלה להקל על המורכבות הכרוכה באישור שנתי של תקציב המדינה, הם אלה שהובילו לתיקון שלפנינו, היבט זה כשלעצמו לא מצדיק לדעתי התערבות שיפוטית מן הסוג המבוקש במקרה דנא" (פסקה 5 לחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן; ראו גם בג"ץ 8612/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, [פורסם בנבו] פסקה 16 לחוות דעת חברתי הנשיאה א' חיות (17.8.2016)). אף בהכרעתנו בעניין שפיר אין כדי לשנות את התמונה, שכן המבחן שהציעה חברתי הנשיאה מתייחס להיבט הכלליות במובן זה שנורמה "המכוונת כל כולה לפתרון קשיים ספציפיים של ממשלה מסוימת וכנסת מסוימת" כושלת במבחן הזיהוי (פסקה 50 לחוות דעת הנשיאה, ופסקאות 21 ו-26 לחוות דעת חברתי, השופטת ד' ברק-ארז). מכאן ועד לקביעה גורפת כי חוק יסוד שבא לעולם משיקולים פוליטיים, אינו ראוי למעמד חוקתי, ארוכה הדרך – ולטעמי, בלתי עבירה. כך, ביתר שאת, על פי גישתי באותו עניין, ששמה דגש על מאפייניו הייחודיים של חוק יסוד: משק המדינה. זאת, במובן
--- סוף עמוד 91 ---
שהתיקון נעשה בהוראת שעה, ותוכנו הקונקרטי אינו משתלב עם הוראות אחרות של חוק היסוד.
13. גישתה זו של הפסיקה, המכירה במעמדם החוקתי של הסדרי קבע כלליים שנוצרו גם על רקע אילוצים פוליטיים, מעוגנת היטב בחוקה המשטרית הישראלית, כפי שהתפתחה בפועל. על קצה המזלג, אזכיר את חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 2) משנת 1979 (להלן: תיקון 2 לחוק יסוד הממשלה הראשון), שהתיר למנות שני סגנים לראש הממשלה, ובא לעולם על רקע הרחקתו של שמחה ארליך המנוח מתפקיד שר האוצר. במהלך הדיון בהצעת התיקון בקריאה ראשונה, טען ח"כ יעקבי מהמערך כי "'חוק ארליך' המוצע כאן היום [...] אינו אלא נסיון להנשמה מלאכותית לממשלה [...] תוך התעלמות ממהותו של חוק יסוד, לצרכים אישיים וקואליציוניים" (פרוטוקול ישיבה 265 של הכנסת ה-9, 271 (5.11.1979)). ח"כ אולמרט, איש הליכוד, לא הכחיש זאת, אך הדגיש כי "זה נסיון להצטעצע לומר כאילו זו הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שהוצע חוק המשנה את הרכב הממשלה או מתכונת פעולת הממשלה בהתאם למצב פוליטי" (שם, בעמ' 272).