--- סוף עמוד 14 ---
29. בהמשך העתירה – העותרת פרסה תשתית נורמטיבית באשר לשלוש דרכים נוספות, שמקנות, לגישתה, סמכות לבית משפט זה לקיים ביקורת שיפוטית על תיקון של חוקי-יסוד:
(א) דוקטרינת התיקון החוקתי הבלתי חוקתי, שעשויה לשיטתה, לחול כאן, שכן הכנסת גילתה דעתה כי שינוי משטרי לא יכול להיעשות באמצעות תיקון חוק-יסוד בשיטת "טלאי על טלאי", אלא שעל הכנסת לבצע שינוי משטרי מהותי רק באמצעות חקיקת חוק-יסוד חדש מדעיקרא.
(ב) מסלול נוסף אפשרי מתבסס, לשיטת העותרת, על דוקטרינת "האפקט המצטבר", שעניינה בפגיעה רחבה, הנובעת מצירוף כלל הפגיעות "החלקיות" המגולמות במעשי החקיקה, מושאי הצווים על-תנאי.
(ג) מסלול אפשרי אחרון שמציגה העותרת הוא מסלול הפגמים הפרוצדורליים שנפלו, לגישתה, בכינון התיקון לחוקי-היסוד. בתוך כך, נטען כי הליך החקיקה פה, היה נמהר ובלתי מידתי ביחס להשלכותיו החוקתיות הנרחבות.
טענות העותרת ב-בג"ץ 2922/20
30. לשיטת העותרת ב-בג"ץ 2922/20 – תיקון חוקי-היסוד נעשה תוך שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת. הוא יצר שינוי משמעותי בשיטת המשטר הישראלית, והכל כדי להתאים בדיעבד את מבנה המשטר החוקתי לתוצאות הבחירות. לעמדתה, החלת ההסדרים כבר בכנסת ה-23, על אף שנחקקו רק לאחר הבחירות לאותה כנסת, מחזקת את טענותיה שיש בכך משום שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת.
עוד נטען כי במסגרת דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, ניתן לבחון גם את תוכן ההסדר הנתקף ולבדוק אם הפעלת הסמכות המכוננת נעשתה בתום לב, תוך שקילת שיקולים ענייניים ולצורך התכלית שלשמה ניתנה הסמכות. בתוך כך, העותרת גורסת כי התכלית האמיתית שלשמה חוקק תיקון מס' 8 (התאמה בדיעבד של המבנה המשטרי לתוצאות הבחירות) – איננה ראויה ואף חותרת תחת מטרתה של הענקת הסמכות המכוננת – לכנסת, מאחר שזו נועדה ליצור הסדרים משטריים קבועים
--- סוף עמוד 15 ---
ויציבים, והעובדה שחלק מסעיפי התיקון לחוקי-היסוד הם בבחינת הוראת שעה רק מחזקת טיעון זה.
31. עותרת זו, במסגרת הטענות הנוגעות לצו על-תנאי השלישי, גם יוצאת כנגד סעיף 2 לחוק ממשלת חילופים, שהעניק, לשיטתה, למשיבים 7-5 (סיעת דרך ארץ וחברי הכנסת: צבי האוזר ויועז הנדל) הטבה פרסונלית ומפלה. טעם הדבר נעוץ בכך שמדובר בהוראת שעה שחלה רק בכנסת ה-23 ותחולתה על סיעה שהתפלגה מתוך סיעה שהתפלגה במסגרת זמן של שבועות בודדים (ממועד השבעת חברי הכנסת ועד למועד הקמת הממשלה ה-35 בכנסת ה-23) (להלן: הסדר המימון). בהקשר זה נטען איפוא כי הסעיף "נתפר למידותיהם" של המשיבים 7-5 ויצר הפליה בין הסיעות השונות בקבלת מימון, באופן אשר פוגע בעיקרון השוויון הקבוע בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת, וזאת שלא לפי תנאי "פיסקת ההגבלה השיפוטית" (אפילו שהתיקון עבר ברוב של למעלה מ-61 מחברי הכנסת).